כּוֹס מוּל כּוֹס

הַמַּשְׁקֶה קַר לִפְנֵי הַדֶּרֶךְ,

מִתַּחַת לַשֻׁלְחָן הַמְסֹאָב

בֶּרֶךְ נִכְוִית בְּבֶרֶךְ.

קָצִיר הַלַּיְלָה מֵאָחוֹר

נִשְׁקָף בַּמַּרְאָה הַמְעַקֶּמֶת –

עֵינֵי הָאִשָּׁה צְרוּבוֹת

מֵעַל עִקְּשׁוּת הַקֶּמֶט.

צְנִינֵי הַיּוֹם מִפָּנִים.

הֵם גָּדְלוּ וְגָבָהְוּ פֶּרֶא –

פְּנֵי הַגֶּבֶר גְּרוּמוֹת,

כָּבְדוּ יָדָיו כָּעוֹפֶרֶת.

כּוֹס מוּל כּוֹס מְרִירָה,

בֵּינֵיהֶן חַדָּה הַמַּאֲכֶלֶת.

הַשָּׁעוֹן עַל הַקִּיר הָאָדֹם

מְשׁוֹטֵט בְּקַרְדֹּם הַמְּטֻטֶּלֶת.

כּוֹס מוֹל כּוֹס נִתְרוֹקְנָה.

כִּי הִנֵּה חֲרִיקַת הָרַכֶּבֶת.

עוֹד שְׁתִיקָה אַחֲרוֹנָה

בֵּין הָאִשָּׁה וְהַגֶּבֶר.

מִי יַעֲלֶה לַקָּרוֹן

וְיִמְחֶה אֶת עֵינוֹ הַדּוֹמַעַת,

וּמִי יִשָּׁאֵר אַחֲרוֹן

וְיְאַבֵּד עַצְמוֹ לָדַעַת?

אֱמֹר אַתָּה, הַקּוֹרֵא

בַּלָּדוֹת כָּאֵלֶּה מִקֶּדֶם.

כּוֹס מוּל כּוֹס רֵיקָה

עַל הַשֻּׁלְחָן הַמְסֹאָב עוֹמֶדֶת.