שׁוּב שְׁכַב
לֹא קָרָא הָקּוֹל.
הַכִּבְיָכוֹל
אַף הוּא נִרְדַּם בָּאֲפֵלָה.
תֵּבֶל נִרְכֶּנֶת עַל לֵילָהּ
קָפְצָה אֶת פִּיהָ.
הַכֹּל מֵאֲטִימוּת כָּבֵד.
וְאֵין מִלָּה.
שׁוּב שְׁכַב
(הַמִּשְׁכָּב לֹא יִתְמָלֵא מֵחֻלִיָתוֹ)
מָחָר יְנַסֶּה אוּלַי לְהִתְאָבֵּד
חָתוּל יָתוֹם.
הַלַּיְלָה הוּא עֲדַיִן מְּרַשֵּׁף בְּאִישׁוֹנָיו.
מִישֶׁהוּ עוֹלֶה עַל סֻלָּמוֹת.
מִישֶׁהוּ שׁוֹבֵר הַחֲוָקִים.
שׂוֹרֵף הַחֲלוֹמוֹת.
מְכַבֶּה בִּירִיקוֹתָיו כּוֹכְבֵי שְׁחָקִים.
גּוּשֵׁי הַשְּׁחוֹר אֵלֶיךָ נִדְחָקִים.
נִבְלָע הַכֹּל,
שׁוּב שְׁכַב.
לֹא קָרָא הָקוֹל.