חָנְקוּ אוֹתָהּ.

רֹאשָׁהּ הַמָּלוּק גִּבְעוֹל שֶׁנִשְׁבַּר

שָׁמוּט עַל סִיבָיו הַדּוֹמְעִים יְרַקְרַק חִוַּרְיָן –

לֵית דִּין וְלֵית דַּיָּן

אֲבָל בַּמִּדְבָּר

בְּפִנוֹת נִדָּחוֹת שֶׁל קוֹמַת-קַרְקַע, שֶׁל מַרְתֵּף

בָּעֲרָבִים שׁוֹתְתֵי דָם שָׁחוֹר

בְּתָא אֳנִיָּה שֶׁהֶחְמִיצָה נְמַל עֲגִינָה וְהִיא

מַמְשִׁיכָה אֶל חֲצוֹתוֹת לְלֹא חֲלוֹם

בְּקִפְלֵי עֲטִיפָה גוֹהֲרָה עַל כָּתֵף בְּשׁוּלֵי

הַשְּׁתִיקוֹת לְלֹא מַשְׁמָעוּת

בֵּין מִלָּה לְאַחֶרֶת שֶׁנִפְלְטָה בְּטָעוּת

בֵּין שִׁניָּה לִשְׁנִיָּה בֶּחָלָל הַחִיצוֹן

בְּצִלָּה שֶׁל אֶצְבַּע אֱלֹהִים שֶׁנִשְׁתַּלְּחָה

מֵעַל שָׁעוֹן מִזֻרְחָן

עַל מַדְרֵגָה נָעָה שֶׁהִפְסִיקָה מַהֲלָכָהּ

מֵרֹב שִׁעֲמוּם

בֵּין סַם לְסַם

בֵּין עֵירֹם לְעֵירֹם שֶׁעָטָה מַתֶּכֶת –

נִזְדַּקֵּר פֵּתְאֹם הַגִּבְעוֹל

דַּק מִשֶּׁהָיָה וּמַתְמִיהַּ

יָד שְׁלוּחָה אֵלָיו, יָד אַחֶרֶת, לֹא לִנְגֹּעַ –

לֹא יְסֻפַּר עַל הַפֶּלֶא שֶׁקָּם

אִישׁ אִישׁ אֶת הַמַּרְאֶה יֶאֱצֹר בְּתוֹכוֹ

מִשּׁוּם בּוֹשָׁה, הִתְפַּעֲלוּת, אֵימַת-גַּעְגּוּעִים