נְגוּעֵי אֱלֹהִים, סְחִי מָאוֹס לְעַמָּם,

מִתְפַּלְּשִׁים הֵם בַּחוֹל;

מִי קוֹלָם יַאֲזִין, בִּגְעוֹתָם בְּזַעְמָם,

כִּגְעוֹת שׁוֹר בָּעֹל?

מִי יִרְאֶה דִמְעָתָם, הַקּוֹפֵאת בְּעֵינֵיהֶם

כְּחָצָץ עַל יְאוֹר?

בָּם נִחְתוּ חִצֵּי-אֵשׁ…וְזוֹחֲלֵי כַּפֵּיהֶם

יִצְרְחוּ מִן הַבּוֹר,

וִיגָרְדוּ אֶל חֻד-סֶלַע גְּוִיּוֹת חֲשׂוּפוֹת,

הַשּׁוֹתְתוֹת דָּם,

וְנִשְּׂאוּ לַשָּׁמַיִם זְרוֹעוֹת הַשְּׁחוּפוֹת:

הָהּ לָמָּה יִיר בָּם

אֵל שַׁדַּי עֶבְרָתוֹ?..וְקוֹפֵץ בֵּין סְלָעִים

שִׁגָּעוֹן, מִפִּיּוֹת

נַעֲוִים יֵז קִצְפּוֹ עִם כָּל רִיר הַנְּגָעִים

לַנְּפָשׁוֹת הַדְּווּיוֹת — —

מְקֻלְלֵי אֱלֹהִים, סְחִי מָאוֹס לְעַמָּם,

מִתְפַּלְּשִׁים הֵם בַּחוֹל;

הַתַּנִּים יֶאֶלְמוּ, כְּפִיר יִשּׁוֹם בְּנַהֲמָם,

וְהָעָם אֶת הַקּוֹל

כִּי יִשְׁמַע בִּדְמִי לֵיל, הַיּוֹצֵא בֵּין סְלָעִים,

נְהִי וַחֲרוֹק-שֵׁן —

וְחָרַד בְּאָהֳלוֹ אֶל הַמְצֹרָעִים,

הַשְׁכוּחֵי-אֵל, בְּאֵין

צֵל-סֵתֶר לָהֶם, מַחֲסֶה אֵין מִקּוֹר,

וְלֹא יֶחֱזוּ אֵל,

לֹא יִרְאוּ אֶת כְּבוֹדוֹ, כִּי יֵרֵד מִשְּׁמֵי-אוֹר,

וְלָן בְּעַב-צֵל, —

רַק הַחוֹל הַקּוֹדֵחַ יֻצַּע שָׁם תַּחְתָּם,

וְעֵין-זַעַם בָּרֹם,

וּסְלָעִים זוֹעֲפִים שָׁם עַל מִשְׁמַרְתָּם

עֲלֵיהֶם סוֹגְרִים דֹּם.

תרע"ח