פָּתַחְתִּי פִּי לְקַלֵּל, אַךְ הֶאֱזַנְתִּי

רַגְלֵי מְבַשֵּׂר עַל הֶהָרִים דָּרְכוּ, —

וָאֶשָּׂא כַּפַּי דּוּמָם אֶל הַשָּׁמַיִם,

וַיְדוֹבְבוּ שְׂפָתַי בַּלָּט: בָּרְכוּ!

וּבַלֵּילוֹת כִּי בִּיסוּרַי כָּרַעְתִּי,

כּוֹכְבֵי-הָרַחֲמִים עָלַי זָרְחוּ, —

וָאֶפֹּל אָז עַל פָּנַי לִנְשֹׁק הָאָרֶץ,

וַיֶּהֱמוּ קְרָבַי מִמַּעֲמַקִּים: בָּרְכוּ.

וָאֵרֶא בּוֹדְדִים בִּילֵל הַסַּעַר

שֶׁעַל רֹאשָׁם עוֹרְבִים רָעִים צָרְחוּ, —

וְהֵם בֶּרֶךְ יִכְרְעוּ בְּרֶטֶט-קֹדֶשׁ,

וְאֶל אַרְבַּע רוּחוֹת קוֹרְאִים: בָּרְכוּ!

אָז בַּנְתִּי, כִּי לֹא מְאֵרוֹת אֱלֹהַּ,

כִּי בִּרְכוֹתָיו סְבִיבִי תָּמִיד פָּרְחוּ,

וַחֲסָדָיו תָּמִיד כִּי חוֹפְפִים עָלֵינוּ —

וָאֶשְׁתַּחֲוֶה לֵאמֹר: בָּרְכוּ!

תרע"ט