אָנוּ בִּנְתִיבוֹת הוֹלְכִים,

עַנְוֵי-אָרֶץ, גְּלוּיֵי-עָיִן,

אֲלֵיכֶם זְרוֹעוֹת שׁוֹלְחִים,

אַךְ מֵרִים יָדֵינוּ אָיִן, —

וְאֶל הָעֲרָבָה הוֹלְכִים,

וְנִכְרַע עֲלֵי כָּל עָיִן.

שְׁעָרִים סְגוּרִים לְפָנֵינוּ,

הַשּׁוֹמְרִים שָׁם נִצָּבִים, —

וּנְשָׂרֵךְ לְאַט דַּרְכֵּנוּ,

נַהֲלֹךְ בֵּין זְאֵבִים, —

שְׁעָרִים סְגוּרִים לְפָנֵינוּ, —

וְלֹא תֵּדְעוּ: הָעֲנָוִים

מַכְאוֹבְכֶם הֲלֹא יִשָּׂאוּ,

כַּעֲבָדִים עֹל אֲדוֹנִים,

כּוֹס תְּלָאוֹתֵיכֶם יִגְמָאוּ,

וְאֶת קֻבַּעַת יְגוֹנִים

מַכְאוֹבְכֶם הֲלֹא יִשָּׂאוּ, —

אַךְ לֹא אָנוּ הַבּוֹנִים,

אָנוּ — הָרָחוֹק רוֹאִים

וְהַקָּרוֹב — לֹא לְעֵינֵינוּ, —

לָמָּה יִרְגְּשׁוּן גּוֹיִים?

קוֹל רָחוֹק קוֹלְטוֹת אָזְנֵינוּ;

אָנוּ — הָרָחוֹק שׁוֹמְעִים,

וְהוּא הוֹלֵם עַל לְבָבֵנוּ:

בּוֹא יָבוֹא יוֹם-נוֹרָאוֹת,

לָאָדָם יָבוֹא בַּחֶלֶד;

חוֹגְגִים בְּמַשּׂוּאוֹת,

וְאֵין שׁוֹמְעִים בְּסוֹב הַדֶּלֶת,

אֵין רוֹאִים אוֹת לַבָּאוֹת:

בְּעָתָה בְּעֵין הַיֶּלֶד.

אָנוּ בִּנְתִיבוֹת הוֹלְכִים,

עַנְוֵי-אָרֶץ, גְּלוּיֵי-עָיִן,

אֲלֵיכֶם זְרוֹעוֹת שׁוֹלְחִים,

אַךְ מֵרִים יָדֵינוּ אָיִן, —

וְאֶל הָעֲרָבָה הוֹלְכִים,

וְנִכְרַע עֲלֵי כָּל עָיִן.

תרע"ט