דַּלְתוֹת בֵּיתִי פָּתַחְתִּי אֶל הַשּׁוּק,

וְיִחַלְתִּי עַל הַסַּף דּוּמָם.

שָׁמַעְתִּי נִיב-הָאַהַב, לַחַשׁ-זוּג,

נְבִיאֵי-הָרְחוֹב וּנְאוּמָם.

לְפָנַי נָשִׁים עָבְרוּ בְּמַשְׂאַת שַׁי:

זְהַב אוֹפִיר גּוֹנֵז לִבָּן, —

אוּלָם נָוִי עַל הַר, וְהֵן — בַּגַּי,

וְלֹא פִּלַּלְתִּי לְכוֹכָבָן.

וְאִם עַל נֵרִי כְּרַפְרְפֵי הַגַּן

הֵן חָרְכוּ אֶת כַּנְפֵיהֶן —

שִׁיר-יִחוּדִי לָהֶן אֵינֶנִּי רָן,

וּצְקוֹן לַחְשִׁי לֹא אֲלֵיהֶן.

נְשָׂאתָן הֵן רוּחַ זוֹ תְּזָזִית עַל אֵשׁ,

וְעַל אוֹרוֹ לֹא הֱבִיאָן.

בְּחֵיקָן הֵן קֵן שֶׁל נְחָשִׁים רוֹחֵשׁ,

וְיֶחְמַר יֵין-פֶּשַׁע בִּגְבִיעָן.

אַךְ אִם נָפַל עַל מֶשִׁי-הַחֲלוֹם

אָבָק מֵעַל שׁוּלֵי כְּסוּתָן, —

כַּקֶּצֶף הֵן יֵלְכוּ נָמוֹג-הֲלוֹם

וְסָרָה מִדַּרְכִּי לְזוּתָן, —

וְחִדֵּשׁ אוֹתִי אֲזַי הַגִּיל הָרָב,

אֲשֶׁר כִּנְהַר שָׁלוֹם טָהוֹר,

וְכַנָּהָר בּוֹ יִתְנוֹסֵס הָעָב,

וְנִשְׁקְפוּ בּוֹ פְּנֵי מָאוֹר.