כְּנֵבֶל-הַהָבְנֶה בְּיַד קוֹסֵם,

כְּמוֹ רְאִי מְלֻטָּשׁ לַיִּדְעוֹנִי —

כֵּן גֻּלְגָּלְתִּי מְלֵאָה הֶמְיַת פְּלָאִים,

וְיַעַבְרוּ מַרְאוֹת בְּדִמְיוֹנִי.

עַל מִשְׁכָּבִי בְּלֵיל-נְדוּדִים,

כִּי תֶּאֱרֹב דְּמָמָה עַל סַף נָוִי —

מִי יְתוֹפֵף אָז בְּתָאֵי רֹאשִׁי,

וּמִי יִפְרֹט עֲלֵי נִימֵי לְבָבִי?

אָזְנַי פְּקוּחוֹת אָז אֶל נִבְכֵי-הַדְּמִי,

קוֹלְטוֹת גַּלֵּי הַלֵּיל הַחֲרִישִׁים,

וּבָבוֹתַי בְּעַד שְׁמוּרוֹת סְגוּרוֹת

חוֹצְבוֹת מִקֶּרֶב רִבְבוֹת אִשִּׁים.

כְּאִלּוּ שַׂר שֶׁל לֵיל-רָזִים קַדְמוֹן,

הִצִּית אָז בְּדָמִי אַלְפֵי אוֹרוֹת,

וּמִגִּידַי מָתַח נִימִים נוֹגְנוֹת,

כְּדֵי עוֹרֵר קִרְבִּי שִׁיר כִּנּוֹרוֹת.

הִנֵּה אֶשְׁמַע מִתּוֹךְ תּוֹכֵי נַפְשִׁי

בּוֹקֵעַ וְעוֹלֶה צְחוֹק-זֵדוֹנִים,

נְהִי רְעֵבִים, יֹאכְלוּ בִּתְרֵי לִבָּם,

דָּמָם יִשְׁתּוּ מִכּוֹס-הַיְגוֹנִים,

מְחוֹל קְדֵשׁוֹת בְּבֵין הָאֲשֵׁרוֹת,

הַשִּׁכּוֹרוֹת תִּירוֹשׁ וַעֲגָבִים,

שְׁרִיקוֹת שׁוֹט הַזְּרָדִים עַל בְּשַׂר נְזִירִים,

אֲשֶׁר טִמְּאָה לִילִית בָּעֲרָבִים,

וְקוֹל תְּפִלָּה זַכָּה לָעֲנָוִים,

יַצְנִיעוּ לֶכֶת בְּכַפּוֹת תְּמָרִים

שִׂיחַת יַלְדֵי-הַתֹּם וְזֹךְ נִיבָם,

צוֹלֵל כִּצְלִיל זוֹגֵי הָעֲדָרִים.

אַךְ אֵלֶּה הַקּוֹלוֹת וְהַצְּלִילִים,

שֶׁכַּחֲלִיל-עַרְבַּיִם הֵם דַּקִּים,

אִם חֲזָקִים כַּחֲצוֹצְרַת-הַפְּלִיז,

אוֹ נְעִימֵי-מֶלֶל כִּפְלָגִים זַכִּים, —

בְּתוֹךְ תּוֹכִי נוֹלְדוּ וְשָׁם גָּוְעוּ,

בְּלִי שֶׁיַּאֲזִין אוֹתָם אָדָם,

כְּמַעְיַן-סְתָרִים בַּלֵּיל בָּקְעוּ,

וּבְחֵיק הַלַּיְלָה סוֹד שִׂיחָם נָדָם.

תרע"ט