אֻשַּׁרְתִּי הָעֶרֶב!
הֲתֵדְעוּ, כּוֹכָבִים, כִּי אֻשַּׁרְתִּי הָעֶרֶב,
הֲתֵדְעוּ, מַה יָּשִׁיר הַלֵּבָב שִׁיר בַּקֶּרֶב? —
אֻשַּׁרְתִּי הָעֶרֶב!
בְּנַפְשִׁי מְאוֹרוֹת,
דַּעֲכוּ כּוֹכָבִים, בְּנַפְשִׁי מְאוֹרוֹת!
עַל הַרְרֵי נֶשֶׁף אַדְלִיק מְנוֹרוֹת:
בְּנַפְשִׁי מְאוֹרוֹת…
שְׂדוֹת-לֵיל, מֶרְחַקִּים,
אֲנִי רָץ אֲלֵיכֶם, שְׂדוֹת-הַלֵּיל, מֶרְחַקִּים,
לָשֵׂאת אַהֲבָתִי, לְהָאִיר מַחֲשַׁכִּים,
שְׂדוֹת-לֵיל, מֶרְחַקִּים.
מַה תֵּילִיל כָּךְ, הָרוּחַ?
לֹא תַּשִּׂיג כְּנַף בִּגְדִּי בִּמְעוּפְךָ זֶה, הָרוּחַ,
לְרוּחִי — כְּנָפַיִם, וְהוּא טָס, לֹא יָנוּחַ,
לֹא תַּשִּׂיג אוֹתוֹ, רוּחַ!
אֻשַּׁרְתִּי הָעֶרֶב!
הֲתֵדְעוּ, כּוֹכָבִים, כִּי אֻשַּׁרְתִּי הָעֶרֶב,
הֲתֵדְעוּ, מַה יָּשִׁיר הַלֵּבָב שִׁיר בַּקֶּרֶב?
אֻשַּׁרְתִּי הָעֶרֶב!..