עִבְרִי-נָא אֶת הַסַּף,

אֲחוֹתִי כַּלָּה,

הָהּ, סוּרִי-נָא אֵלַי

לְשָׁעָה קַלָּה.

הָרְאִי לִי מִתְנַכֵּר,

מְתַפְּשָׂה שְׂמָמִית,

וְקַר לִי, קַר לִי פֹּה

לְלֹא עָמִית.

דְּבוֹרִים מְקֻפְּלוֹת-גַּף,

נְחִיל-לְבָבִי,

קוֹרְאִים לָךְ גַּעְגּוּעַי

בִּדְמִי נָוִי;

הַשְׁכִּינִי בּוֹ צַלְמֵךְ

וְאֶת זִיוֵךְ —

וְיִמָּלֵא חֶדְרִי

מִצְּלִיל נִיבֵךְ.

כְּרֵיחַ שֶׁמֶן טוֹב —

בּוֹ חֶמְדָּתֵךְ,

וְרִחֲפָה תָּמִיד

שָׁם נִשְׁמָתֵךְ.

עִבְרִי-נָא אֶת הַסַּף,

אֲחוֹתִי כַּלָּה,

הָהּ, סוּרִי-נָא אֵלַי

לְשָׁעָה קַלָּה.