בְּלִי דֶלֶת / ישראל אפרת
עָמֹק עָמֹק עוֹד יֵשׁ אֲשֶׁר
עֵת נְשַׁוַּע יַעֲנֵנוּ מִי.
אַךְ גַּם שַֹוְעָה גַם הַמַּעֲנֶה –
קוֹלָם כָּלוּא, גַּעְגַּע אַוָּז.
כָּךְ מְבֻתָּר הַלֵּב בַּתָּוֶךְ:
מַחֲצִית כּוֹרַעַת לְמַחֲצִית.
אַךְ יֵשׁ נֵרֵד וּנְגַשֵּׁש בָּאֹפֶל:
הָיְתָה
פֹּה דֶּלֶת אֶל הַחוּץ – אַיָּהּ?