הָהּ, אֵל שַׁגִּיא, שָׂאֵנִי, הֲרָאֹה תִּרְאֵנִי?

תִּרְאֶה פָּנַי, עֵינַי? חָנוֹן אִם תְּחָנֵּנִי?

וְאִם תִּרְאֶה נַפְשִׁי, בְּצַעַר מִתְדַּפְּקָה

עַל שְׁעָרִים סְגוּרִים?

מָה אֶחֱרֹק שִׁנַּי, אֶהְגֶּה מַה בִּשְׂפָתִי?

אַתְרִיז אֶת מָרָתִי, אֶלְחַשׁ אֶת תְּפִלָּתִי?

וּמַה נַּפְשִׁי תָּחֹג כְּמוֹ בַּשִּׁכָּרוֹן?

נַפְשִׁי, אֵל, לֹא אֵדַע.

אָהַבְתִּי הָאִשָּׁה, הָהּ, בִּיסוּרַי אָהַבְתִּי,

בְּנֶפֶשׁ הָאִשָּׁה, אֱלֹהַּ, הֵן נִצְרַבְִּי,

וָאֶשְׁמֹר צִלָּהּ, לִי מוֹר עוֹבֵר רֵיחָהּ,

מוֹר עַל דְּרָכַי עוֹבֵר.

הַאִם בָּזֶה חָטָאתִי? כִּי מַה זֶּה תְּיַסְּרֵנִי?

רָאֹה רְאֵה פָּנַי, חָנֵּנִי, אֵל חָנֵּנִי!

שׁוֹמֵם בְּעוֹלָמְךָ הֵן אֶתְהַלֵּךְ,

אֵלֶיהָ כִּי אֶזְעַק.

אֶחֱזֶנָּה מִבְּשָׂרִי, מֵעֵבֶר לַגְּבוּלִים,

מִשְׁכָּן לָהּ בְּנַפְשִׁי, בְּרִבְבוֹת זְבוּלִים, —

הַחָטָאתִי, כִּי תִּדְפֹּק אַהֲבָתִי

בִּשְׁעָרִים סְגוּרִים?