עַל גַּגּוֹת מִדֵּי בֹּקֶר וּבֹקֶר עָלִינוּ —

הִיא יָשְׁבָה עַל גַּגּוֹת וּבָכָתָה.

שָׁמַיִם! שַׁלָּמָה יְתוֹמִים פֹּה הָיִינוּ?

הִיא יָשְׁבָה עַל גַּגּוֹת וּבָכָתָה.

וִילוֹנֵי הַטְּרַקְלִין שֻׁלְשְׁלוּ, אוֹי עָלֵינוּ, —

מִי יַגִּיד אַיֵּה כְּנַף שִׂמְלָתָהּ?

עוֹד דָּרְכָה אַחֲרֵי עִקְּבוֹתֶיהָ רַגְלֵנוּ,

אַךְ נֶעְלַם צֵל מִכְּנַף שִׂמְלָתָהּ.

וְדִגְלָהּ עַל רָאשֵׁנוּ? נִשְׁבַּר, הָהּ הַדֶּגֶל.

בִּדְרָכִים אֲבֵלוֹת נְבַקֵּשׁ.

מִי עוֹלֶה בֶּהָרִים? עוֹלֶה מִי בָּרֶגֶל?

אֶת אִמֵּנוּ אֵיפֹה נְבַקֵּשׁ?

פֹּה עָבְרָה, פֹּה עַל אֶבֶן יָשְׁבָה וּבָכָתָה,

אֶת עֲפַר עִקְּבוֹתֶיהָ נִשַּׁק.

הָרוּחַ נָשְׂאָה דִמְעָתָהּ וּמָחָתָה —

אֶת עֲפַר עִקְּבוֹתֶיהָ נִשַּׁק.

אֵם עוֹטְיָה בִּצְעִיפָהּ — בַּגּוֹלָה הִיא הָלָכָה.

שָׁמַיִם! יְתוֹמִים פֹּה הָיִינוּ.

וְאֵלֵינוּ יָדָהּ לֹא שָׁלְחָה, לֹא שָׁלָחָה —

שָׁמַיִם! יְתוֹמִים פֹּה הָיִינוּ…

תרע"ט