הַפַּעֲמוֹן —

בּוֹ מְפַעֲמִים הַהֵדִים הָרָוִים

מְצוּקוֹת וַחֲרָדוֹת וּתְפִלּוֹת דָּךְ.

אָח!

הֲיִתֵּן תְּשׁוּעָה הַפַּעֲמוֹן,

הַתָּלוּי בֵּין שָׁמַיִם וָאָרֶץ,

וּבוֹ נִתְכַּנְּסוּ צִלְלֵי תְּמֹולִים,

שׁוֹקְעִים בְּרֶמֶץ עֲבָרָם הָעוֹמֵם?

וְלִבִּי —

הֲלֹא הוּא מִתְחַבֵּט בִּקְצֵה הָעִנְבָּל,

וּבְיַרְכְּתֵי הַפַּעֲמוֹן יִלָּבֵט

לְלֹא רֵאשִׁית

לְלֹא אַחְרִית,

הֵנָּה וָהֵנָּה — —

וְהַדָּם מְשַׁוֵּעַ שַׁוְעַת הָאוֹבֵד

בֵּין שָׁמַיִם וָאָרֶץ,

וְהַדָּם מִתְחַנֵּן לְבֹקֶר

בּוֹקֵעַ חֲשֵׁכִים בְּאוֹרוֹ וְאִשּׁוֹ,

וּלְעֶרֶב,

הַמְפַרְפֵּר בֵּין נֹגַהּ וָאֹפֶל;

הַדָּם מִתְפַּלֵּל

לְשָׂטָן וּלְאֵל

בִּצְעָקוֹת מְטֻלְטָלוֹת

בְּיַרְכְּתֵי הַפַּעֲמוֹן, —

וְלֹא יֵעָנֶה,

אָח, לֹא יֵעָנֶה…