אָכֵן הַלֵּיל הַזֶּה קָבָהוּ אִיּוֹב,
בְּיָשְׁבוֹ בָּאֵפֶר וְהִתְגָּרֵד בָּחֶרֶשׂ!
בְּרֶכֶב הַשַּׁלֶּכֶת רוּחַ יִסּוֹב,
וְאֶל מֵי-בִּצָּה דְּלוּחִים שָׁמַט הַחֶרֶס.
וְהַלֵּיל כְּחַיַּת-בְּרֵאשִׁית מִיַּעַר-מוֹרָא
הִגִּיחַ וְהִלְחִית עַל פְּנֵי גַגֵּי הַקֶּרֶת.
קַבְרָן שָׁחוֹר מֵאֵי-חוֹמָה נָשָׂא
גּוּפַת תִּינוֹק מִתַּחַת הָאַדֶּרֶת.
מִצִּלּוֹ נִבְעַת פַּיְטָן וְיָצָא לָשׁוּט
בֵּין שׁוּרוֹת פָּנָּסִים, הַמֻּצְלָפִים בָּרוּחַ.
בְּגוֹרָלוֹ נֶאֱבַק וְשָׁתָה כּוֹס-עֱנוּת,
וְעַכְשָׁו מְרֵרָתוֹ יָקִיא לְיַד הָאַשׁוּחַ.
עַמּוּד פָּנַס לָפַת: הַפַּיְטָנוּת
מְדַמְדְּמָה עַד הַגּוֹרָל יַכֶּנָּה…
פַּיְטָן מִסְכֵּן! בַּלָּדַת הַמַּלְכוּת
לְפַנַּס-חוּץ-הַפְקֵר, הָהּ, מַה תְּשִׂיחֶנָּה?
לֵיל זֶה לֹא יֵחַד בְּמִסְפַּר הַלֵּילוֹת!
הַפַּיְטָן גִּחֵךְ לָאַחְרוֹנָה לְפַנַּס הַקֶּרֶת,
וְאוּלַי בָּכָה? — וְנָד עַל מַעְגָּלוֹת,
וּמֵתוֹ הִסְתִּיר מִתַּחַת לָאַדֶּרֶת…
תרצ"ד