רָאשֵׁינוּ חָפְפוּ הָאִמָּהוֹת

וּבַצַּמּוֹת קָלְעוּ זֵרֵי חֲלוֹם;

בֶּאֱמוּנָה נָטְפוּ עָלֵינוּ הַשָּׁעוֹת

בְּשַׁבְּתוֹת חַיֵּינוּ, עַד שֶׁבָּא הַיּוֹם —

וַנַּעֲזֹב אֶת אַבָּא-אִמָּא, כִּי קָרְאָה

אֵלֵינוּ אֵם-מוֹלֶדֶת מִמִּדְבַּר חוֹלוֹת,

וְלַבִּנְיָן דָּלְיֵי הַמֶּלֶט בְּזִמְרָה

עַל פִּגּוּמִים אֲנַחְנוּ מַעֲלוֹת.

אֲנַחְנוּ בַּחוּרוֹת עַל פִּגּוּמִים,

אוֹחֲזָה יָדֵנוּ בְּכַף-הַסַּיָּדִים,

מְשֻׁלְהֲבֵי-שָׁרָב פָּנֵינוּ וּשְׁחוּמִים,

מְיֻגְעֵי הָעֲבוֹדָה צְעָדֵינוּ הַכְּבֵדִים.

מָה אִם הַחַמְסִין יֹאכְלֵנוּ כָּל הַיּוֹם

וְנִקְדַּח בַּשֶּׁמֶשׁ עַל הַפִּגּוּמִים?

מִקֶּרֶב הֵן נִשְׁאַף צַחְצְחוֹת הַחֲלוֹם,

וְיַגְבִּיר חֵילֵנוּ טַל הָעֲלוּמִים.

וּמָה אִם הָאֵם אֵי-בְּאֶרֶץ גּוֹלָה

תּוֹרִיד דִּמְעָתָהּ עַל נֵרוֹת-הַשַּׁבָּת? —

הֵן אֵם-מוֹלֶדֶת אֶל חֻפַּת לֵילָהּ

אַחֲרֵי יוֹם עָמָל תֶּאֱסֹף אֶת הַבַּת.

תרצ"ה