פַּעֲמוֹנִים רָנִים בַּדָּם,

וְאִישׁוֹנִים מְרַצְּדִים בָּעַיִן:

מְתוֹפְפָה שִׂמְחָה בַּעְיָם —

וְהִיא לֹא נִרְקְדָה עֲדַיִן.

בְּגֻלְגָּלְתִּי הָרוּחַ חָג,

וְאֶת רַגְלַי יִשָּׂא לָרַחַק;

מוּבָל אֲנִי בִּידֵי רַב-מָג

לְהִתְנַשֵּׁק עִם כּוֹכְבֵי-שַׁחַק.

יַלְדֹנֶת עַל דַּרְכִּי לוֹטְשָׁה

סַכִּין עֵינָהּ אֵלַי מִנֶּגֶד —

קוֹטֵף אֲנִי חוּכַת אִשָּׁה

וְשָׂם כַּצִּיץ בְּדַשׁ הַבֶּגֶד.

מֵאַיִן אֲנִי בָא וּלְאָן —

הֲמַטָּרָה יֵשׁ לָעֶפְרוֹנִי?

עַל חַתְחַתִּים דּוֹלֵג וָרָן

יְלִיד-הַיּוֹם וּבֶן-הָעֹנִי,

וּמִי אָנֹכִי? — בֶּן-אָדָם,

הַנָּע וְנָד בְּמַעְגְּלֵי חֶלֶד.

הַלֵּב פּוֹעֵם וְשָׂשׂ לוֹ סְתָם,

וְהַכֹּל תָּמוּהַּ לוֹ וָפֶלֶא…

וּמָה אִכְפַּת, אִם אֵין לִי גַג —

עֲלֵי רֹאשִׁי שְׁטוּחִים שָׁמָיִם,

הַשֶּׁמֶשׁ אֶת שְׂפָתַי תִּשַּׁק,

וְאֶת רַגְלַי יִרְחַץ גַּל מָיִם.

פָּרוּק מֵעֹל כָּל רַע וָטֹב —

נִדְבָּק אֲנִי בַּהֲמוֹנֵי קֶרֶת,

וּבְאֵין לִי כֹּל — לִי טוֹב לֶאֱהֹב

הַכֹּל בְּאַהֲבָה זוֹהֶרֶת.

וְעַל כֵּן בִּי יְרַנֵּן הַדָּם,

וְאִישׁוֹנִים מְרַצְּדִים בָּעַיִן;

מְתוֹפְפָה שִׂמְחָה בַּעְיָם —

וְהִיא לֹא נִרְקְדָה עֲדַיִן…

תרצ"ו