פעם אחת היה דֶבֶר בלוּד. בא ר' שמעון בן יוחאי אל העיר. אמרו לו:
– מה נעשה?
קם ועבר בעיר וראה בני אדם מתים. אמר:
– כל זאת בעיר ואני פה? אני גוזר שהדֶבֶר יִבָּטל.
שמעו בת קול, שהיתה אומרת:
– צאו מפה, כי ר' שמעון בן יוחאי פה, שהרי הקדוש ברוך הוּא גוזר והוא מבטל.
היה שם ר' חנינא ובא וספר את הדבר לר' מאיר. אמר:
– רבי! מי יכֹל לקום בפני גדֻלתו? האם אינו כמשה?
(שם צב).