תאנא: אמר ר' יצחק: ארבע רוחות מנשבות בכל יום מארבעה רוחות העולם:
רוח מזרח מנשבת מהבֹקר ועד חצי היום ועמה יוצאות רוחות רפואה מ“אוצר החמדה”. דתנן: אוצר יש למעלה בשערי מזרח וחמדה שמו ויש בו שלשת אלפים ושבעים וחמש רוחות של רפואה לעולם. והַינו דתנן במשנת ר' אליעזר: “בֹקר לא עבות”1, כלומר: כשהיא “בֹקר” – “לא עבות”, מי שיש לו חליים, אינו נלכד בּעָבות"2, וכנגד זה אמר ר' יוחנן בן זכאי: יש מלאך ממונה מהבקר ועד חצי היום על אותה הרוח הבאה ממזרח ומיכאל שמו, שהוא ממונה לצד מזרח. ואמר ר' יוחנן בן זכאי: הוא מיכאל, דכתיב בֵיה3 “הנה מלאכי ילך לפניך”, ואם תסתכל, תמצא שמיכאל הוא מלאכי4, וזהו מה שאמר הקדוש ברוך הוא למשה: “הנה מלאכי ילך לפניך”, כלומר: הנה מיכאל ילך לפניך. ותאנא: כשרוח מזרח מתעוררת לצאת לעולם מי שהולך בדרך ומכַוֵן אליה את רוחו, כל הברכות שמברכים אותו מתקַיָמות ויהיה שמח כל היום.
רוח מערב מנשבת מחצי היום עד הלילה ויוצאים עמה מ“אוצר מַעיָן” ארבע מאות וששים וחמש רוחות להפריח5 עשבים ואילנות ויבולים ותאנא: מלאך ממונה מחצי היום ועד הלילה ורפאל שמו, והוא ממונה לצד מערב.
אמר ר' יוסי בן פזי: אם כן, קושיא איכא הכא6, דהא תנינן: המלאַך הממונה על הרפואה רפאל שמו, ואמרת, שהרפואה באה ממזרח ומיכאל ממונה עליו!
תא שמע: אמר ר' יוחנן בן זכאי: כל המעשים שהקדוש ברוך הוא עושה עם בני אדם, הם רק בכדי שיכירוהו. הוא מחי והוא מסי7, ולא ישימו בני אדם את לבם לא אל המלאכים ולא אל השרים, ובגין כך הוא מחליף את העתים והזמנים, שלא יאמר אדם: “מלאך פלוני עשה לי זאת”, אלא ידע, שהכל הוא ביד הקדוש ברוך הוא, ולפיכך הוא מחליף את הרוחות, עד שיתפללו לפניו וישובו אליו, ואז יצוה על הרפואה שתשרה עליהם, ואותו המלאך הממונה על הרפואה עושה מה שנצטוה מרצון אדוניו. ותא חזי רחמנותו של הקדוש ברוך הוא: הוא אינו מכה בן אדם, עד שמעשיו נשקלים במאזנים בבית הדין שלמעלה והממונה על הדין הוא מיכאל, שהוא שולח רוּח רפואה לצד המלאך הזה וכשבן האדם מיטיב את מעשיו, הוא שולח לו את הרפואה על ידי הממונה עליה.
רוח דרום מנשבת מתחלת הלילה ועד חצות הלילה ועמה יוצאות מאותו “אוצר החמדה” מאתים ושבעים וחמש רוחות לדַשן את הארץ ולחמם את הקרירות8, ומלאך ממונה עליה ושמו אוריאל, והוא עומד בצד דרום. רוח זו קשה לחולים וטובה לעולם. ותאנא: משעה שרוח זו מנשבת, דנים את הרשעים באש של הגיהינם וכל העולם שוכבים והוזים9, בשנתם ואין מי שיתפלל עליהם.
רוח צפון מנשבת מחצי הלילה עד הבקר. ותאנא: שלש מאות אלף רוחות וסערות באות עם הרוח הזאת, והיא קשה מכֻלן לכל וטובה לחולים מפני רוב הקרירות והחמימות הרבה שבה. ותאנא: אמר ר' שמעון בן יוחאי: באותה שעה קודשא בריך הוא יוצא מאותם העולמות הרבים, שהוא רוצה בהם, ובא להשתעשע עם הצדיקים בגן עדן וקול כרוז מכריז לפניו אומר: “עורי צפון ובואי תימן”10, כלומר: עורי רוח צפון והתעוררי לבוא לעולם ולהפיח בֹשֶׂם של עדן. הדא הוא דכתיב: “הפיחי גני, יזלו בשמיו”11, דתאנא: בזמן שרוח צפון מנשבת בחצי הלילה והקדוש ברוך הוא נכנס לגן עדן, כל הבשמים וכל האילנות שבגן עדן מעלים ריחם ומזמרים לפניו, וכל הצדיקים כלם נהנים מזיו אספקלריא12 של מעלה ונִזונים ממנו ומזמרים לפני יוצרם בגן עדן.
תנו רבנן: כשמתחלת רוח צפון לנשב, כל השמים וכל הרקיעים וחיות הקודש והאופנים וכל צבא השמים כֻלָם מזדעזעים ומתחלחלים ופוצחים13 רנה ושבחה למי שאמר והיה העולם, עד שהוא נכנס עם הצדיקים לגן עדן, וזה בחצות הלילה.
(זוהר חדש יד, טו).
-
שמואל ב, כג, ד. ↩
-
ב“עָבות” – חבלים מוסרות, יסורים. ↩
-
בֵיה – בּו. ↩
-
מיכאל הוא מלאכי – אותיות מיכאל הן האותיות של מלאכי. ↩
-
להפריח – לעשות פרחים, לגרום לפרחים. ↩
-
איכא הכא – יש פה. ↩
-
הוא מחי והוא מסי – הוא מכה והוא מרפא. ↩
-
קרירות – קֹר. ↩
-
הוזים – נרדמים, ישֵנים. ↩
-
שיר השירים ד, טז. ↩
-
שם. ↩
-
אספקלריא – מראָה, ראי. ↩
-
פוצחים – פותחים פיהם. ↩