אמר ר' יהודה: אמר רב: בחצות הלילה, כשהקדוש ברוך הוא נכנס לגן עדן, נצוץ של אש יוצא מבין גלגלי החיות¹ והולך בכל העולם ונוגע תחת כנפי התרנגול ובאותה שעה מקיש התרנגול באימה בכנפיו וקורא, ומי שיש חכמה בלבו ומתעורר וקם אז ועוסק בתורה, הולך קולו ונשמע בגן עדן ומקשיב הקדוש ברוך הוא, והצדיקים אומרים לו: “מארי עלמא! מי הוא זה?” והוא משיב ואומר: “פלוני שנשמה קדושה בּו יושב ועוסק בתורה, הקשיבו כֻלכם, כי קולו נעים לי יותר מכל השירות והתשבחות שאומרים למעלה”.

אמר ר' תנחום: דוד היה יודע אותה שעה של חצות, דתנן: כנור היה תלוי למעלה ממטתו של דוד וכשהיה קם בחצות הלילה, רוח צפונית באה ומנשבת בו, ומיד היה קם ומתגבר בשירות ותשבחות, ובכל לילה ולילה היו מקשיבים לו הקדוש ברוך הוא וכל הצדיקים אשר בגן עדן.

תנו רבנן: משמתחיל רוח צפון לנשב, כל השמים וכל הרקיעים וחיות הקֹדש וכל צבא השמים כלם מזדעזעים ופוצחים רנה ושבחה למי שאמר והיה העולם, עד שהקדוש ברוך הוא נכנס אל הצדיקים לגן עדן. וזהו בחצות הלילה.

(שם טו).