ר' אבא אמר: בשעה שחצות הלילה מגיעה הקדוש ברוך הוא נכנס לגן עדן להשתעשע עם הצדיקים, כל האילנות שבגן עדן מזמרים ומשבחים לפניו וכרוז קורא בחיל ואוֹמֵר: “לכם, קדושים עליונים אומרים: מי מכם המכניס רוח לאזניו, בכדי לשמוע ועיניו פקוחות לראות ולבו פתוח לדעת בשעה שהרוח של כל הרוחות מרים את נועם הנשמה!”. –

וַי לאותם הישנים אז ואינם יודעים ואינם רואים! איך יקומו בדין, כשגופם יִטָמא ונשמתם תהיה משוטטת על פני האויר הזך ותעלה ותרד והשערים לא יִפָתחו לפניה ותתגלגל כאבנים בתוך כף הקלע? וַי להם! הם לא יעמדו במקום עֹנג הצדיקים. מקומם יפָקד¹ והם יִמָסרו בידי דומה², ירדו ולא יעלו. עליהם כתיב: "כלה ענן וילך, כן יורד שאול לא יעלה³.

באותה שעה מתעוררת שלהבת אחת מצד צפון ובוטשת בארבע רוחות העולם ויורדת ומגיעה לבין כנפי התרנגול והוא קורא, ואין מתעורר, אלא צדיקי אמת מתעוררים ועוסקים בתורה ואז הקדוש ברוך הוא וכל הצדיקים שבגן עדן מקשיבים.

(בראשית עז)