ר' אליעזר פתח:
“שיר השירים אשר לשלמה”1 – תנא: כשברא הקדוש ברוך הוא את עולמו, עלה בחפץ לפניו לברא את השמים בימינו ואת הארץ בשמאלו. ועלה בחפץ לנהוג היום והלילה, וברא המלאכים הממונים בחסדו לומר שירה ביום, וברא המלאכים הממונים לומר שירה בלילה. אלו מימין ואלו משמאל. אלו מקשיבים שירת היום ואלו מקשיבים שירת הלילה, שירתם של ישראל קדֹש.
ר' יצחק אמר: אותם האומרים שירה בלילה מקשיבים שירתם של ישראל ביום.
אמר ר' שמעון: כת אחת כלולה משלש כתות אומרת שירה בלילה.
ותנא: אלו האומרים שירה בלילה, הם שָרים על כל בעלי השיר, וכשפותחים החיים שירה מוסיפים העליונים כח לדעת ולהכיר ולהשיג מה שלא השיגו. שמים וארץ מוסיפים כח בהאי שירה.
אמר ר' נחמיה: אשרי הזוכה לדעת באותו שיר, דתניא: הזוכה באותו שיר יֵדע בעניני התורה והחכמה ויאזין ויחקור ויוסיף כח וגבורה במה שהיה ובמה שעתיד להיות, ובזה זכה שלמה לדעת, דתני ר' שמעון: דוד המלך עליו השלום ידע בזה2 ותִקן שירות ותשבחות הרבה, ורמז בהן העתידות לבֹא והוסיף כח וגבורה ברוח הקֹדש, ידע בעניני התורה והחכמה, ואִזן וחִקר ותִקן משלים הרבה ועשה ספר מאותו השיר ממש, והַינו דכתיב: עשיתי לי שרים ושרות3, כלומר קניתי לי חכמה לדעת שיר מאותם השירים העליונים ואשר תחתיהם, והַינו דכתיב: “שיר השירים”, שיר של אותם שׁרים של מעלה, שיר הכולל כל עניני התורה והחכמה וכח וגבורה במה שהיה ועתיד להיות. שיר שהשׁרים של מעלה משוררים.
אמר ר' אלעזר: אלו השׁרים עמדו4 עד שנולד לוי, אבל משנולד לוי ואילך אמרו הלוִיִם שיר. כיון שנולד משה ונמשח אהרן ונתקדשו הלוִיִם, נשלם השיר ועמדו העליונים והתחתונים על משמרותיהם.
ואמר ר' אלעזר: בשעה שנולד לוי פתחו למעלה ואמרו: “מי יִתֶּנך כאח לי, יונק שדי אמי, אמצאך בחוץ אשקך גם לא יבֻזו לי”5. כיון שיצאו משבט לוי המשוררים של מטה ונתקדשו כלם ועמדו על משמרותיהם ונתקדשו אלו לנוכח אלו6 חברים כאחד, והעולמות אחד ומלך אחד שוכן עליהם, בא שלמה ועשה ספר מאותו שיר של אותם שׁרים ונסתמה7 החכמה בו.
אמר ר' יהודה: למה נקראו השׁרים של מטה לוִיִם? – על שהם נלוים ומתחברים למעלה כאחד, והשומע8 נלוה ונדבק נפשו למעלה.
(שמות יח, יט)