ר' חִיָא ור' חזקיה היו יושבים תחת עץ שבשדֵה אוֹנוֹ. נרדם ר' חִיָא וראה את אליהו. אמר לו:

– השתא באתי להודיע, שירושלים וכל ערי החכמים קרובים להחרב, כי נִתנה הרשות לסמאל עליה ועל כל תקיפי העולם, ואני באתי להודיע לחכמים, דִלמָא¹ יאריכו ימי ירושלים, כי כל זמן שהתורה נמצאת בה, היא קַימת, משום שהתורה היא עץ החיים, וכל זמן שהתורה קימת למטה, אין עץ החיים פוסק למעלה; פוסקת התורה למטה, פוסק עץ החיים מן העולם, ועל כן כל זמן שהחכמים יעסקו בתורה בירושלים, לא יוכל סמאל להחריב אותה.

נעור ר' חיא והלך ואמר דבר זה לחכמים. אמר ר' יֵסי:

– הכל יודעים זאת: העוסקים בתורה, העיר הקדושה עומדת עליהם, ולא על תקיפי העולם.

(ויצא קנא).