פִירֶנְצֶה מַלְחִיתָה אֶל גִּבְעוֹתֶיהָ.

הָאֹדֶם הָרַעֲפִי כְּבָר גֹּוֵעַ עַד הִשְׁתַּחֲמוּת בְּלֵיל

רֵנֵסַנְס שָׁכוּחַ מִתְעַלֵּף.

מַחֲרֹזֶת פַּנָּסִים רְחוֹקָה שֶׁמִּמּוּל הַחַלּוֹן

עוֹנֶדֶת צַוְּארֵי הַיָּרֹק הַמְנֻחָש עַד

כִּכַּר מִיכַל אַנְגֶ’לוֹ.

בְּטָעוּת נִתְאַחֵר פַּעֲמוֹן כְּנֵסִיָּה בְּלַרְגוֹ אַד לִיבִּיטוּם

וְאֶלֶף קַטְנוֹעִים יַעֲנוּ בְּנִסּוּר.

הָאַרְנוֹ יָשֵׁן כְּבָר שֵׁנָה עֲמוּמָה

פּוֹנְטֶה וֶקָיוֹ אוּלַי יָפֶה הָיָה לְפָנִים –

הַלַּעַז בִּבְלִילוֹ הֶעָכוּר מְהַסֶּה אֶת

הַמִּלְעֵלִיּוּת הָאִיטַלְקִית הַקְּטִיפָנִית.