עֵצִים נוֹפְלִים יוֹמָם

אַנְחַת אֵימִים שׁוֹסֶפֶת

חֲלָלוֹ שֶׁל יַעַר.

גִּלְגּוּל שֶׁל הֵד אֶל שֶׁבֶר הֵד בְּרַעַד

תּוֹךְ כְּדֵי נְפִילָתָם

אֲנָשִׁים נוֹפְלִים יוֹמָם,

מֵתִים נוֹפְלִים דוּמָם

בְּלִי אֲנָחָה

הֵם יְחַכּוּ בַּמַּחְסָנִים בַּתּוֹר לִקְבוּרָתָם.

הַשּׁוֹמֵר עַל מִשְׁמַרְתּוֹ בַּלַּיְלָה

וּמְלַוֶּה אוֹתוֹ יָרֵחַ.

לְגוּפוֹת מְשֻׁמָּרוֹת בַּקוֹר

אֵין רֵיחַ.

גּוּפָה אֶל חֲבֶרְתָּה דְּבוּקָה,

זוֹ נִשְׁתַּקְּעָה בְּזוֹ,

קָפְאוּ עַד לְמִקְשָׁה אַחַת –

בְּלֵיל מִן הַלֵּילוֹת יַבְקִיעַ

הַגַּרְזֶן הַחַד

גּוּשֵׁי דּוֹמֵם־לְלֹא־טִפַּת־נוֹזְלִים,

וּמַשָּׂאִית שֶׁל זֶבֶל

אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה תַּסִּיעַ.

הַבּוֹר פָּתוּחַ.