דִּבְלוּלִים. פִּגְרֵי צֶמֶר־גֶּפֶן נָשׁוּ אֶת הַלֹּבֶן,

לֹא נִשְׁאַר בָּהֶם אֶלָּא הַכֹּבֶד

עַל הַרֹאש הַמּוֹכִי,

עַל כָּרֵס נְפוּלָה נִתְמֶכֶת בְּחֶתֶךְ הַחֶבֶל,

עַל שׁוֹקַיִם שְׁדוּפוֹת בְּמֶלְחַץ “עַרְדָּלַיִם”, חֲתִיכוֹת מִצְּמִיגִים שֶׁבָּלוּ

(מִי שֶׁהִתְקִינָם שִׁלְשוֹם הָלַך כְּבָר לְעוֹלָמוֹ) –

עֲלוּ.

עֲלוּ בְּמִתְאָר שֶׁל דַּחֲלִיל־שֶׁלֹא־נָע עַל הַשֶּלֶג הַתָּם.

כָּךְ. הוּא נִיתַּק מֵעֲבָרוֹ.

מָתַי הָיָה הַשָּׁם?

כָּל מַה שֶׁקַּיָּם זֶה כָּאן:

תַּרְוָד שֶׁל סָפֵק־מָרָק חַם.

כַּף הָעֵץ הִיא בָּשָׂר מִבְּשָׂרוֹ.

זאֶ/ קַא.¹

הוּא לֹא יֶחְדַּל מִן הָאָרֶץ.

אֶת הַגִּבֵּן יְתַקֵּן הַקֶּבֶר.

_________