מַבְלִיחִים, דּוֹעֲכִים הָאוֹרוֹת בַּמְּנוֹרוֹת,

בִּגְבִיעֵי־הַבְּדֹלַח פָּג רֵיחַ הַיָּיִן,

הִתְנַדְּפוּ הַבְּשָׁמִים בְּמַחְתּוֹת עֲשֵׁנוֹת –

וְשִׁעֲמוּם מְפַהֵק כְּבָר זוֹחֵל בְּכָל עָיִן;

חָוְרָה בַּת־הַצְּחוֹק עַל שְׂפָתַיִם וְרֻדּוֹת,

וּפְרָחִים נִכְמָשִׁים עֲלֵי סְחִי־הַמַּרְצֶפֶת;

אֶנְקוֹת מַנְגִּינָה עַל שְׁטִיחִים חֲרֵדוֹת

עִם קַו־שַׁחַר, מַאְדִּים עַל עַמּוּד אֶת הַצֶּפֶת…

יוֹם מָחָר, שׁוּר, הִצְלִיף עַל פְּנֵיהֶם בְּשׁוֹטוֹ,

אֲהוּבָה אֶל דּוֹדָהּ פּהֹ נִלְחֶצֶת דּוֹאֶבֶת:

יוֹם־עָתִיד כְּבָר הִתְוָה בְּעֵינָם אֶת פַּחְדוֹ,

עַל הַקִּיר הַמַּלְבִּין יַד־סְתָרִים כְּבָר כּוֹתֶבֶת…

יוֹם עָתִיד אַכְזָרִי! הַנַּח־נָא לַנְּעוּרִים,

וִישַׂחֵק וְיֶחְמַר בַּגָּבִיעַ הַיָּיִן!

עוֹד מְעַט וְנִפְשֹׁט אַרְגְּמַן־אַדִּירִים,

וּבָאָרֶץ נָנוּד אָז עִם קִלְלַת קָיִן…