עַכְבְּרֵי־מַחֲשָׁבָה בְּדוּמִיָּה

כִּרְסְמוּ בְּשֵׁן־הַשִּׁמָּמוֹן

שְׂמִיכַת לֵילִי…

וְהוּא –

בַּר־מִנַּן אָרֹךְ,

כָּתֹם כְּנֵר דּוֹלֵק,

אִתִּי בַּבַּיִת,

וְעִם הַכֹּתֶל גֻּלְגָּלְתּוֹ,

אַךְ מָה אֶצְבְּעוֹת רַגְּלָיו הוּחַדּוּ,

וְנָקְבוּ הַכֹּתֶל,

לִצְעֹד בֵּין הַבָּתִּים?…

אַךְ גֻּלְגָּלְתּוֹ אִתִּי

וְלִי תֹאמַר:

בְּנִי!

מָה הָלְכוּ שָׁם הָרַגְלַיִם אֶל הַשּׁוּק,

בַּקֵּשׁ אֶת יוֹם־אֶתְמוֹל –

וְהוּא הֵן אִתִּי,

בָּעַיִן וּבָאֹזֶן!!

אֲבָל יָדַיִם גָּחוּ מִן הַכֹּתֶל

עָלַי –

וְהַכֹּל לָבָן,

לִבְנַת הַשֶּׁלֶג,

וְנִצָּב שֶׂכְוִי־הַמָּחֳרָת,

וְנוֹבֵר גַּרְגְּרִים

מִקֻּפְסַת מֹחִי

וִינַקֵּר נַקֵּר…

הָהּ, עַכְבְּרֵי־מַחֲשָׁבָה,

הַמְכַרְסְמִים בְּשֵׁן־הַשִּׁמָּמוֹן

שְׂמִיכַת לֵילִי!…