אָנָּא, אֱלֹהַּ, אַל־נָא תְּיַסְּרֵנִִי

עַל הָאֹשֶׁר, שַׂמְתָּ עַל זְרוֹעוֹתַי;

כְּאֵגֶל־מַיִם עַל בְּלִימָה שָׂאֵנִי,

וּשְׁפֹךְ אוֹרְךָ עַל יְמוֹתַי, –

אֵלֶיךָ הֶעְפַּלְתִּי בְּמַעְגְּלֵי־הַצַּעַר,

וְרִטְּטָה בְּיָדִי הַכּוֹס,

שָׁאַבְתִּי בָּהּ הַחֲלוֹם מֵעֵין־הַסַּהַר –

וַתִּפֹּל לָאָרֶץ, וַיִּרְסֹס

עַל פְּנֵי חַיַּי רְסִיס־הַקֻּבַּעַת,

וְהֻכְּתָה נַפְשִׁי בְּתִמָּהוֹן,

וּלְפֶתַע – אַהֲבָתְךָ עָלַי נוֹגַהַת,

כְּיוּבַל־מַיִם בַּיְשִׁימוֹן…

הָהּ, כַּמָּה, אֵלִי, גָּדוֹל הָאֹשֶׁר,

שַׂמְתָּ עַל לֵאוּת זְרוֹעוֹתַי!

אֲבָל יָרֵאתִי פֶּן יָבוֹא הַחֹשֶׁךְ,

כְּמוּסַר־שַׁדַּי עַל יְמוֹתַי…

וֶָאֶתְפַּלֵּל לָךְ: אֱלֹהַי, שָׂאֵנִי,

כַּפֵּר־נָָא עַל שִׁגְגוֹת־דָּמִי,

לָמָּה עַל חֲטָאַי תְּיַסְּרֵנִי,

אִם עָלַי הוֹפַעְתָּ עִם נְטוֹת יוֹמִי?..