פַּעֲמוֹנִים רַנִּים בַּדָּם,

וְאִישׁוֹנִים רוֹצְדִים בָּעַיִן,

מְתוֹפְפָה חֶדְוָה בַּעְיָם,

וְהִיא לֹא נִרְקְדָה עֲדַיִן.

בְּגֻלְגָּלְתִּי הַרוּחַ חָג,

וְאֶת רַגְּלַי יִשָּׂא לָרַחַק;

מוּבָל אֲנִי בִּידֵי רַב־מָג

לְהִתְנַשֵּׁק עִם כּוֹכְבֵי־שַׁחַק.

יַלְדֹּנֶת עַל דַּרְכִּי לוֹטְשָׁה

סַכִּין־עֵינָהּ אֵלַי מִנֶּגֶד –

קוֹטֵף אֲנִי חוּכַת אִשָּׁה

וְשָׂם כַּצִּיץ בְּדַשׁ הַבֶּגֶד.

מֵאַיִן אֲנִי בָּא וּלְאָן –

הֲמַטָּרָה יֵשׁ לָעֶפְרוֹנִי?

עַל חַתְחַתִּים דּוֹלֵג וְרָן

יְלִיד־הַיּוֹם וּבֶן־הָעֹנִי.

וּמִי אָנֹכִי? – בֶּן־אָדָם,

הַנָּע וְנָד בְּמַעְגְּלֵי־חֶלֶד;

הַלֵּב פּוֹעֵם וְשָׂשׂ לוֹ סְתָם,

הַכֹּל תָּמוּהַּ לוֹ וָפֶלֶא…

וּמָה אִכְפַּת, אִם אֵין לִי גַּג –

עֲלֵי רֹאשִׁי שְׁטוּחִים שָׁמַיִם,

הַשֶּׁמֶשׁ אֶת שְׂפָתַי תִּשַּׁק,

וְאֶת רַגְלַי רוֹחֵץ גַּל־מָיִם.

פָּרוּק מֵעֹל כָּל רַע וָטוֹב,

נִדְבָּק אֲנִי בִּבְנֵי־הַקֶּרֶת,

וּבְעֵין לִי כָּל – לִי טוֹב לֶאֱהֹב

הַכֹּל בְּאַהֲבָה זוֹהֶרֶת.

עַל כֵּן בִּי יְרַנֵּן הַדָּם,

וְאִישׁוֹנִים רוֹצְדִים בָּעַיִן,

מְתוֹפְפָה חֶדְוָה בַּעְיָם,

וְהִיא לֹא נִרְקְדָה עֲדַיִן.