פַּעֲמוֹנִים רַנִּים בַּדָּם,
וְאִישׁוֹנִים רוֹצְדִים בָּעַיִן,
מְתוֹפְפָה חֶדְוָה בַּעְיָם,
וְהִיא לֹא נִרְקְדָה עֲדַיִן.
בְּגֻלְגָּלְתִּי הַרוּחַ חָג,
וְאֶת רַגְּלַי יִשָּׂא לָרַחַק;
מוּבָל אֲנִי בִּידֵי רַב־מָג
לְהִתְנַשֵּׁק עִם כּוֹכְבֵי־שַׁחַק.
יַלְדֹּנֶת עַל דַּרְכִּי לוֹטְשָׁה
סַכִּין־עֵינָהּ אֵלַי מִנֶּגֶד –
קוֹטֵף אֲנִי חוּכַת אִשָּׁה
וְשָׂם כַּצִּיץ בְּדַשׁ הַבֶּגֶד.
מֵאַיִן אֲנִי בָּא וּלְאָן –
הֲמַטָּרָה יֵשׁ לָעֶפְרוֹנִי?
עַל חַתְחַתִּים דּוֹלֵג וְרָן
יְלִיד־הַיּוֹם וּבֶן־הָעֹנִי.
וּמִי אָנֹכִי? – בֶּן־אָדָם,
הַנָּע וְנָד בְּמַעְגְּלֵי־חֶלֶד;
הַלֵּב פּוֹעֵם וְשָׂשׂ לוֹ סְתָם,
הַכֹּל תָּמוּהַּ לוֹ וָפֶלֶא…
וּמָה אִכְפַּת, אִם אֵין לִי גַּג –
עֲלֵי רֹאשִׁי שְׁטוּחִים שָׁמַיִם,
הַשֶּׁמֶשׁ אֶת שְׂפָתַי תִּשַּׁק,
וְאֶת רַגְלַי רוֹחֵץ גַּל־מָיִם.
פָּרוּק מֵעֹל כָּל רַע וָטוֹב,
נִדְבָּק אֲנִי בִּבְנֵי־הַקֶּרֶת,
וּבְעֵין לִי כָּל – לִי טוֹב לֶאֱהֹב
הַכֹּל בְּאַהֲבָה זוֹהֶרֶת.
עַל כֵּן בִּי יְרַנֵּן הַדָּם,
וְאִישׁוֹנִים רוֹצְדִים בָּעַיִן,
מְתוֹפְפָה חֶדְוָה בַּעְיָם,
וְהִיא לֹא נִרְקְדָה עֲדַיִן.