תוכחות לבית העלמין

ב. על התאוות    🔗

אִי לָךְ, אֱנוֹשׁ, עֶבֶד לְאַוָּּתֶךָ,

וּכְבַהֲמוֹת שָׂדַי לְעָנְגָּךְ רַצְתָּ?

עַד מַה תְּפַנֵּק זֹאת גְּוִיָתֶךָ?

עַל מַה כְּאוֹיֵב נַפְשְׁךָ פָּרַצְתָּ?

פֹה, פֹּה, אֱוִיל, תַּכִּיר מְשׁוּבָתֶךָ,

סִכְלוּתְךָ תַּכִּיר, וְאֵיךְ נִאַצְתָּ

חֵלֶק אֱלֹהַּ מִמְּרוֹמֵי עֶרֶץ

לַרְווֹת כְּרֵשׂ תּוֹלָע וּפַטֵּם שֶׁרֶץ!