תוכחות לבית העלמין

ז. קינה על הזנחת הלימוד    🔗

מַה טּוֹב זְמַן אָבִיב וְעֵת פָּרֹחַ,

עֵץ הַתְּעוּדָה זֶה וְנֵץ פִּרְיוֹ;

מַה טּוֹב לְכָל דּוֹרוֹ וְרֹב מָנוֹחַ

אָז, עֵת בְּבִכּוּרָיו אֱכֹל דַּיּוֹ.

אוֹי וַאֲבוֹי נִשְׁמַע וְרֹב אָנֹחַ,

הַיּוֹם לְפִרְיוֹ יֹאמְרוּ: אַיּוֹ?

הָהּ עַל סְתָו יָמָיו, זְמַן אָסִיף:

עַיִן שְׁזָפַתּוּ, וְלֹא תוֹסִיף.