הָאִישׁ הֶעְפִּיל עֲלוֹת, בַּעֲקַלְקַלּוֹת עָלָה,

צָעִיר הָיָה עַל כֵּן הָיְתָה רַגְלוֹ קַלָּה,

עַל כֵּן עָלְתָה הַשֶּׁמֶשׁ לְפָנָיו,

כַּאֲשֶׁר יָצָא מֵאֵת אִמּוֹ

וַיָּשֶׂם אֶת פָּנָיו

לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה, וְעִמּוֹ

רַק אַבּוּבוֹ, אַבּוּב מַאֲוַיָּו

וּמְשׂוֹשׂ חַיָּיו.

לְטָאָה בֵּין אֲבָנִים, צִפּוֹר בֵּין הַשִּׂיחִים,

כּוֹכָב בֵּין הֶעָבִים,

עִקְּבוֹת אִשָּׁה עַל כָּל דְּרָכִים –

בַּכֹּל מִכֹּל לוֹ אֲהָבִים.

צָעִיר הָיָה עַל כֵּן קַלּוּ רַגְלָיו כָּאַיָּלָה,

עַל כֵּן עָלָה, בַּעֲקַלְקַלּוֹת עָלָה…

אַךְ בָּא הַסְּתָו,

וְלֹא יָדַע הָאִישׁ אֵיךְ רַד פִּתְאֹם עָלָיו,

וְהַשַּׁלֶכֶת,

זְקֵנָה זוֹ צְהֻבָּה, שֶׁעַל קַבִּים הוֹלֶכֶת,

זְקֵנָה זוֹ צְהֻבָּה

עָלָיו נִצְּבָה,

בִּרְדִיד קוּרֵי שְׂמָמִית כִּסְּתָה פָּנֶיהָ,

וְרִיר הַשִּׁמָּמוֹן אָז סִנְּנוּ שִׁנֶּיהָ.

הָאִישׁ עָיַף לְפֶתַע, לְפֶתַע גַּם עָיְפָה הָעַיִן,

וְלֹא תִּרְאֶה עוֹד אֶרֶץ הַפְּלָאוֹת

בַּהַעְפָּלָה הַזֹּאת;

וּלְפֶתַע כֹּה רָחֲקָה הַדֶּרֶךְ, כֹּה רָחָקָה.

הַאִם הִרְחִיק לָלֶכֶת?

הַצְּהֻבָּה בְּפֶה חֲסַר־שִׁנַּיִם לוֹ שָׂחָקָה,

זוֹ הַשַּׁלֶכֶת

רִשְׁרְשָׁה אָז בִּנְשׁוּלֵי תִּקְווֹת לֵאמֹר:

"לֹא הִתְרַחְקְתָּ, בֶּן־אָדָם! אַךְ לֹא תַּשְׁקִיף בְּעַד אֶשְׁנָב

אִמְּךָ, אֵין דֶּרֶךְ עוֹד לַחֲזֹר"…

יָשַׁב הָאִישׁ עַל אֶבֶן – וּלְפֶתַע שַׁח הַגָּב.

נֶעְלַם בֵּין הֶעָבִים כּוֹכָב,

צִפּוֹר תִּלְעַג לוֹ בֵּין שִׂיחִים,

נִמְחוּ עִקְּבוֹת אִשָּׁה עַל הַדְּרָכִים…

אַךְ קוֹל אֵלָיו קָרָא,

וְלֹא יַָדַע מֵאַיִן בָּא,

הַאִם אֵלָיו יָרַד מֵרוֹם עִם עֶרֶב,

וְאִם לָאַט אֵלָיו מִקֶּרֶב?

וְכֹה אָמַר: "הַעְפָּלָה – חַיֵּי אָדָם,

וְעַל הַפִּסְגָּה אוֹר נֹגַהּ קֶרַח,

שָׁם לֵב נָדַם,

שָׁם תַּם הַדֶּרֶךְ"…

וְיָד צְמִיגָה אָז אֲפָפַתּוּ כַּשְּׂמָמִית,

אַךְ זוֹ הָיְתָה יוֹתֵר מִיַּד עָמִית,

עֵינוֹ סָגְרָה, לִבּוֹ הִשְׁתִּיקָה,

כְּמוֹ בְּכַנְפֵי מֶשִׁי בְּאָזְנָיו הִשִׁיקָה,

וּבְקָרְבּוֹ צָלַל פַּעֲמוֹן:

דֹּם!.. דֹּם!..

נַפְשׁוֹ כָּרַךְ אוֹר־נֹגַהּ קֶרַח, –

יָדַע הָאִישׁ אָז אֵי פִּסְגַּת הַהַעְפָּלָה,

אֵלֶיהָ כָּל חַיָּיו עָלָה –

וְתַם הַדֶּרֶךְ.

תרצ"ו