בְּרֹאשׁ גִּבְעָה פּוֹרַחַת

צֹּ’בַּן רָעָה הַצֹּאן,

אַבּוּב לוֹ – שֵׁד מִשַּׁחַת,

עָשָׂה מִקְּנֵה־אַגְמוֹן.

לְאַבּוּבוֹ רַב־כֶּשֶׁף

נִמְשַׁךְ אֵלָיו כָּל חָי,

יַקְשִׁיב אֵלָיו רַב־קֶשֶׁב,

יָחִיל לוֹ זִיז־שָׂדָי.

אַךְ מִי נָפַל בְּרֶשֶׁת־

קְסָמָיו שֶׁל הָאַבּוּב,

אִם גֶּבֶר וְאִם אֵשֶׁת

הַבַּיְתָה לֹא יָשׁוּב…

וַיְהִי הַיּוֹם, יוֹם זֹהַר,

עָלְתָה עַל הַגִּבְעָה

רָחֵל יְפַת־הַתֹּאַר,

רָחֵל, צִיץ־עֲרָבָה.

לִקְטֹף צִיצִים הָלָכָה,

רַקֶּפֶת, בַּבּוּנָג,

אֶל הָאַבּוּב נִמְשָׁכָה,

קוֹלוֹ הַמְעֻנָּג.

הָיָה בּוֹ נֹעַם־מֶלֶל

אֲשֶׁר לָעֲשָׂבִים,

אַךְ בּוֹ הָיָה גַּם יֶלֶל־

רָעָב שֶׁל זְאֵבִים.

הָיְתָה תְּפִלַּת עֶפְרוֹנִי

עִם בֹּקֶר עַל אֲגָם,

הָיָה בֹּו שִׁיר הָעֹנִי,

וְשִׁיר שׁוֹחֵר לְדָם.

רָחֵל אֵלָיו נִגֶּשֶׁת,

צֹּ’בַּן גִּבֵּן, קָטָן –

נָפְלָה, אֹוֹיָה, בְּרֶשֶׁת

כְּשָׁפָיו שֶׁל הַשָּׂטָן!

בֵּין בְּנֵי הַצֹּאן שָׁכָבָה,

כִּבְשָׂה רַכָּה, תַּמָּה;

אֶל בֵּית אִמָּהּ לֹא שָׁבָה

הַנֶּפֶשׁ הַקְּסוּמָה.

הָאֵם נִבְהֶלֶת רָצָה,

קָרְאָה לַבַּת רָחֵל,

אֶל הַצֹּ’בַּן פָּרָצָה

בְּתַחֲנוּן וִילֵל:

"בִּתִּי לִי הַחְזִירֶנָּה,

אֶת יַלְדָּתִי רָחֵל!" –

הַ“גּוֹי” לֹא יְעַנֶנָּה,

דּוּמָם רַק יְחַלֵּל.

יָצְאוּ כּוֹכְבֵי הַנֶּשֶׁף,

כִּי אוֹר הַיּוֹם נֶעְרַב, –

אַךְ אֶל מַעְגַּל־הַכֶּשֶׁף

אֵין כֹּחַ לָהּ לִקְרַב.

בִּפְנֵי הָאֵם בְּלַעַג

בְּאַבּוּבוֹ אִבֵּב –

אַךְ לֵב הָאֵם בְּשַׁאַג

וּבִקְלָלוֹת יִבֵּב:

"אָרוּר תִּהְיֶה קְשֵׁה־מֵצַח,

וּזְרוֹעֲךָ תִּבְאַשׁ!"

תִּדֹּם כָּאֶבןֶ נֶצַח,

וְחַיָּתְךָ תִּבְאַשׁ!

אוֹי מַה קָּרָה לְפֶתַע,

אֵי הַצֹּ’בַּן, הַצֹאן? –

שָׁמַם, חָרַב הַשֶּׁטַח,

חָלַף כֹּל כֶּחָזוֹן.

גַלִּים נִצִּים – הַגֶּבַע,

פְּזוּרֵי צֹאן מְּאֻבָּן,

וְעַל עֶרְיַת הַטֶּבַע

גוּשׁ אֶבֶן – הַצֹּ’בַּן.

כַּף רֶגֶל לֹא תָּנוּחַ,

לֹא יַעַד אִישׁ עָלָיו,

רַק נוֹרָאוֹת הָרוּחַ

יִפַּח בַּחֲלִילָיו…

תרצ"ח