לֵיצַן הַמֶּלֶךְ מַלְכָּתוֹ אָהַב

• פַּיְטָן עִם צְנִיף־שׁוֹטִים עַל הַקַּרְקֶפֶת –

אֶת מֵלִיסַנְדָּה עִם קְוֻצּוֹת־זָהָב

אָהַב, עַל כֵּן יָגוֹן נַפְשׁוֹ עוֹטֶפֶת.

לַמֶּלֶךְ זוֹעֲמָה עֵינוֹ אַחַת,

וְלַמַּלְכָּה עֵינוֹ שְׁנִיָּה פּוֹזֶלֶת;

אֶת בַּת־צְחוֹקָה חָמַד הוּא וּפָחַד,

כִּי בַּלֵיצָן עוֹד הִתְפָּעֵם לֶב־יֶלֶד.

עִכֵּס אֵלֶיהָ בְּעַכְסֵי־שׁוֹטֶה, –

צָחַק הַמֶּלֶךְ, הַמַּלְכָּה צָחָקָה;

כְּחֶרֶב־פִּיפִיּוֹת דְבָרוֹ בּוֹטֶה –

וּבַחוּכוֹת אַהֲבָתוֹ נָאָקָה.

אַךְ מֵלִיסַנְדָּה – אֵשֶׁת יְהִירָה,

עֵינֶיהָ לָאַבִּיר רְחַב־הַשָּׁכֶם.

עַכֵּס הָהּ בַּעַר, בְּעַכְסֵי־שִׁירָה,

בְּכֵה וּצְחַק עַל גִּיחֲךָ מֵרֶחֶם!

אֶת מֵלִיסַנְדָּה הַלֵּיצָן אָהַב,

לָכֵן שָׁמַר כָּל נִיב יוֹצֵא מִפִּיהָ.

בַּלֵּיל כִּי נָמוּ בַּעֲלֵי כָּנָף,

וְרוּחַ עֳפָאִים עוֹד לֹא הֵנִיעַ,

עַל מִשְׁמַרְתּוֹ נִצַּב, שׁוֹטֶה נֶאֱמָן,

עֲלֵי מִפְתַּן חַדְרָה שָׁמַר הַדֶּלֶת;

בִּפְנִים הָגוּ יוֹנִים… וְהוּא נִשְׁעַן

אֶל הַמְּזוּזָה בְּנֶפֶשׁ מִתְגַּחֶלֶת.

וּפֶתַע – צְעָדִים בַּשֶּקֶט… צְעָדִים:

הִתְגַּעְגַּע עַל הַמַּלְכָּה הַבָּעַל.

אוֹר־נֵר עִם צְלָלָיו הַחֲרֵדִים,

מְשַׁכְשְׁכָה עַל הַמִּרְצֶפֶת נָעַל…

– מַה־לְּךָ, שׁוֹטֶה, וּמָה אַתָּה נִצָּב

לִשְׁמוֹר אֶל מַלְכָּתִי הַדֶּלֶת?

אַךְ הַלֵּיצָן דּוֹמֵם (כַּמָּה אָהַב!) –

עֵינוֹ רַק אֶל פִּתְחָהּ פּוֹזֶלֶת.

“גֵּש!” – הַדֶּרֶךְ בְּגוּפוֹ חָסַם.

סַכִּין־הַשֵּן, אַבְנֵי־חֵן מְעֻלֶּפֶת,

לְרֶגַע נִצְנְצָה… דָּמוֹ זָרַם,

וּמִגְּרוֹנוֹ פָּרְצָה חוּכָה נִטְרֶפֶת.

סְגוֹר־לִבּוֹ קָרַע – וְהוּא צָחַק,

וּמֵלִיסַנְדָּה עַל הַסַּף צָחָקָה:

קָדַר הַמֶּלֶךְ, בְּשִׁנָּיו חָרַק,

הַלֵּץ – נַפְשׁוֹ בִּצְחוֹק חַיִּים שָׁבָקָה.

תרצ"ח