לוגו
הָאֵם וְהַפָּרָשׁ הַחִוֵּר
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

הַנַּעַר עַל בִּרְכֵּי הָאֵם יָשֵׁן,

עֵת שַׂעֲרוֹ סָרְקָה בְּמַסְרֵק־שֵׁן,

שָׁזְרָה בּוֹ אֶת נִימֵי חֲלוֹם־הָאֹשֶׁר,

וּתְפִלָּתָה אָז לָאֲטָה בַּחֹשֶׁךְ:

"אֵלִי, אֵל הָאָבוֹת, הָהּ, אֵל גָּבֹהַּ,

נְצֹר, בְּנִי, נָצְרֶנּוּ מִכֹּל רֹעַ"!


אַךְ בָּא הַיּוֹם, בָּא יוֹם־הָעֲבָרוֹת,

נִשְׁמַע הַקּוֹל בָּרְחוֹב, קוֹל שׁוֹפָרוֹת,

וְדַהֲרוֹת־אֵימִים בְּחוּצוֹת קֶרֶת:

פָּרָשׁ חִוֵּר בְּתוֹלַע הָאַדֶּרֶת

עַל סוּס שָׁחוֹר שׁוֹטֵף גּוֹמֵא הָרַחַק,

וּבְפַרְעוֹת רֹאשׁוֹ דוֹחֵק הַשַּׁחַק.


חָרְדָה הָאֵם, בְּחֵיקָהּ הַבֵּן יָשֵׁן,

אֲבָל נִשְׁבֹּר נִשְׁבַּר מַסְרֵק־הַשֵּׁן,

פֻּזְּרוּ נִימֵי־חֲלוֹם אָז לְכָל רוּחַ.

מִדַּהֲרוֹת־אֵימִים לִבָּה יָשׁוּחַ,

וּתְפִלָּתָה הָאֵם תִּלְחַשׁ לֵאלֹהַּ:

“נְצֹר, בְּנִי, נָצְרֶנּוּ מִכָּל רֹעַ”!


וְהַפָּרָשׁ דּוֹהֵר מֵעִיר לְעִיר,

מִכְּפָר לִכְפָר שַלְוֵי־שֵׁנָה מֵעִיר

בָּא צַו: צָבָא יֵצֵא לַמַּעֲרֶכֶת,

אַחַת־שְׁתַּיִם – אֶל הַקְּרָב לָלֶכֶת,

וּמִי בָּחוּר יוֹאִיל בַּבַּיִת שָׁבֶת –

מֵחֵיק אִמּוֹ יִקַּח פָּרַשׁ־הַמָּוֶת…


בַּכְתָה הָאֵם וְנֶאֶנְקָה בַּדְּמִי:

בָּא צַו הַמֶּלֶךְ, עוּרָה־נָא, בְּנִי!

בְּדִמְעוֹתֶיהָ אֶת בְּשָׂרוֹ אָז סָכָה,

לְצַוָּארוֹ קָמֵיעַ – וְשָלָחָה.

וְעַל פִּתְחָה הִתְחַנְּנָה לֵאלֹהַּ:

“נְצֹר, בְּנִי, נָצְרֶנּוּ מִכָּל רֹעַ”!


מֵעַל סִפָּהּ הָאֵם קָרְאָה בִּרְתֵת;

פָּרָשׁ חִוֵּר, פָּנֶיךָ כִּפְנֵי מֵת –

וְלַמֶּרְחָק תִּדְהַר בְּקֹצֶר־רוּחַ,

מִדַּהֲרוֹתֶיךָ־אֵש הַלֵּב שָׁסוּעַ,

עֲצָר־נָא שַׁעַטְךָ, פָּרַשׁ־הַמָּוֶת,

מָנוֹחַ תֵּן לְנֶפֶש אֵם דּוֹאָבֶת:


וְהַפָּרָשׁ בִּסְעָרָה נִשָּׂא זוֹעֵם,

חָלַף עָבַר בִּיעָף עַל פְּנֵי הָאֵם –

וּבְעִקְּבוֹתָיו – אֵשׁ מִתַּמֶּרֶת,

עִיֵּי־קְבָרִים – וְחָרְבוֹת־קֶרֶת;

וְעַל פִּתְחָהּ הָאֵם קָרְאָה לֵאלֹהַּ:

“נְצֹר, בְּנִי, נָצְרֶנּוּ מִכָּל רֹעַ”!


וַיְהִי הַיּוֹם וְהַפָּרָשׁ עָבַר,

לִפְנֵי הָאֵם פַּס־שְׁחָקִים חָוַר.

בָּא צַו, צָבָא חוֹזֵר מִמַּעֲרֶכֶת.

אַחַת־שְׁתַּיִם – וְהָאֵם הוֹלֶכֶת

לִקְרַאת בְּנָה, אַךְ לֹא בְּנָהּ בֵּין אֵלֶּה,

בֵּין חֲבֵרָיו, פּוֹסְעִים בְּצַעַר־אֵלֶם – –


"בְּנִי יָגֵעַ עַל בִּרְכַּי יָשֵׁן,

אֶת שְׂעֲרוֹ אֶסְרֹק בְּמַסְרֵק־שֵׁן

אֶשְׁזֹר בְּשַׂעֲרוֹ נִימֵי־הַשֵּׁבֶר" –

דֹּם שׁוֹרְרָה הָאֵם עַל גַּל הַקֶּבֶר

וְיִלְלָה בְּזַעֲוָה לֵאלֹהַּ:

“נְצֹר, בְּנִי, נָצְרֶנּוּ מִכָּל רֹעַ”!..


תרצ"ט