ימים אחדים אחרי האסון, בחצי אלול תרע“א, קרא המוסד להוצאת ספרי למוד “קהלת” שמהנוח היה ממיסדיו ומטובי עובדיו, לאספה את ראשי המוסדות הקולטוריים שביפו, והנאספים החליטו לבחור ועד הזכרון להמנוח. נבחרו: ד”ר ח. בגרצ’וב, מאיר דיזינהוף, יחזקאל דנין, מרדכי בן הלל הכהן וז. ד. ליבונתין.
בישיבתו מן ד' סיון תרע"ב החליט הועד להוציא קובץ מאמריו של המנוח, ולערוך את הכתבים נמנו האדונים: פ. אוירבך, י. גרזובסקי, מ. קרישבסקי וד. ילין. האדון ליבונתין הודיע, כי הבנק אנגלא־פלשתינה מקבל על עצמו את הוצאות הדפוס של הקובץ.
לבקשת ועדת העריכה כתב הסופר מרדכי בן הלל הכהן את תולדות המנוח.
ועד הזכרון מקוה, כי עוד יצלח בידו להגשים את יתר החלטותיו, ובתוכם גם לבנות גן־ילדים ביפו על המגרש אשר הקדיש המנוח לתכלית זו, למען תהיה נפש אליהו ספיר צרורה בצרור החיים התרבותים בארץ־ישראל.