לוגו
מיחזור: נתוני פתיחה
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

כַּמָּה מִלִּים עַל הַנְּיָר, בְּעֶצֶם עַל הָעֵצִים

וּמַה שֶׁנַּעֲשֶׂה בָּם, כְּלוֹמַר עַל הַכְּרִיתָה,

עַל הַגְּרִיסָה, עַל הָעִסָּה, כַּמָּה מִלִּים עַל הַתָּאִית,

כֵּיצַד הִיא מֻפְרֶדֶת, מֻלְבֶּנֶת, נִכְבֶּשֶׁת,

נַעֲשֵׂית לִנְיָר, וַהֲרֵי אֵלּוּ מִלִּים

עַל הַנְּיָר אוֹ עַל הַיָּד שֶׁכּוֹתֶבֶת

מִלִּים עַל הַנְּיָר, כֵּיצַד הִיא מַאֲפִירָה,

מַזְקִינָה, עַל מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה בָּהּ,

בְּשֶׁקֶט, בְּהַתְמָדָה, עַל הַהִתְפּוֹרְרוּת,

הַהֲרִיסָה, הָרִקָּבוֹן, הַהֲפִיכָה

לְדֶשֶׁן, לְעֵצִים, עַל מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה בָּם,

כְּלוֹמַר שׁוּב עַל הַנְּיָר, עַל הַיָּד שֶׁכּוֹתֶבֶת

נְיָר, יָד, כָּאן, עַכְשָׁו, בִּשְׁעַת צָהֳרַיִם,

קְצָת מְעֻנָּן, נָעִים, מִתְבּוֹנֵן בָּעֵצִים

*

עֵר בְּטֶרֶם אוֹר וּבַחַלּוֹן אֶרְאֶה

נֶחְשֶׂפֶת לְאִטָּהּ עִיר מוּאֶרֶת נְעוֹרָה

אֵיךְ אֶבֶן עֲקוּרָה מִמַּחְצֵבָה נִקְבַּעַת בְּקִירָהּ

וִירִיעַת זְכוּכִית מֻתֶּכֶת נֶהְפֶּכֶת לְחַלּוֹן,


בַּרְזֶל נֶחֱלַץ מֵחשֶׁךְ הַמַּחְצָב זוֹרֵם

נוֹצָק וּמִתְעַגֵּל לְגִלָּיוֹן שֶׁל פַּח סָבִיב

לְמַיִם עֲמוּמִים בְּתוֹךְ הַדּוּד

מַכֶּה כְּשֶׁמֶשׁ בְּעֵינַי מֵרֹאשׁ הַגַּג


יוֹרְדִים הַמַּיִם בַּצִּנּוֹר שֶׁהִתְאַדּוּ מֵאוֹקְיָנוּס.

שֶׁמֶשׁ הָעוֹלָה לַצָּהֳרַיִם מַתְחִילָה לָרֶדֶת,

כְּתָמִים פּוֹשְׁטִים כַּחֲלוּדָה וּמִתְאַחִים

לְחשֶׁךְ, בְּיָדוֹ אַפְקִיד רוּחִי עַד לַעֲלוֹת הָאוֹר.

*

יָמִים מִתְקַצְּרִים וְהוֹלְכִים

הֵם יָמִים מִתְאָרְכִים וְהוֹלְכִים

בְּסֶרֶט מֻקְרָן לְאָחוֹר וּלְפָנִים,

וְכֵן הַנְּדִידָה וְכֵן הָעֲמִידָה

וְכֵן הַפְּגִישָׁה הִיא גַּם הַפְּרִידָה


בַּחֹרֶף, עֲתִידוֹ שֶׁל הַקַּיִץ

וְגַם עֲבָרוֹ, וְזֶה שֶׁעֲבָרוֹ

שׁוּב עֲבָרוֹ. כִּי הַסֶּרֶט לְפָנִים

הוּא הַסֶּרֶט לְאָחוֹר, שַׁאֲגַת הַפְּתִיחָה

הִיא גַם הָאוֹת שֶׁגּוֹמְרִים.

*

אֶת הַבֹּקֶר הַהוּא,

אֶת הַשָּׁעָה הַהִיא בַּבֹּקֶר הַהוּא,

אֶת הָרֶגַע הַהוּא,

אֶת יַעֲרוֹת הַחִילָף עַל תְּעָלַת הַשְׁקָיָה

וְלָשׁוֹן רְקוּעָה כֶּסֶף עָמוּם

קְרֵבָה אֶל חֻשְׁחָשׁ

בַּחַמְרָה

*

וּכְבָר אַתָּה מְתַרְגֵּל מְתַרְגֵּל

מִתְרַגֵּל לְקַבֵּל אֶת דִּין

הַנָּתוּן הַמִּשְׁפָּט כִּבְיָכוֹל הוֹכָחָה

וְכָל שֶׁהָיָה כֹּה קָשֶׁה

לְקַבֵּל שֶׁאַתָּה


תִּתְרַגֵּל. תְּתַרְגֵּל עוֹד מְעַט

עַד הַיּוֹם בּוֹ הַדִּין

לְבַסּוֹף יְבֻצַּע

*

וּמַהוּ הַנָּתוּן, פִּיתַגּוֹרַס 1 אִישׁ סַמּוֹס?

כַּדּוּר סוֹבֵב כַּדּוּר סוֹבֵב בַּתֹּהוּ,

וְקֶרֶן מַבְדִּילָה בֵּין תֹּהוּ לְתֹהוּ

פּוֹלַחַת מִנַּיִן לְאַיִן כְּקֶרֶן גַּמָּא מִתְמַקֶּדֶת

עַל פְּנֵי שֻׁלְחַן הַהַקְרָנָה הָאוֹנְקוֹלוֹגִי,

גּוּפֵךְ נָגוּעַ מְסֻבָּב עַל צִיר

בַּיֹּפִי הַמֻּפְשָׁט שֶׁל עֲקֻמָּה הַרְמוֹנִית


בְּלִי מָה וּבְלִי לָמָּה, כִּי זֶה מַה שֶּׁנּוֹתָר:

נְקֻדָּה. וְקַו. וּמַעְגָּל.

וְהַכַּדּוּר. וְהֶחָרוּט. וְהַמִּסְפָּר.

וְהַמִּסְפָּר. –

סְדוּרִים מְקֻשָּׁרִים בְּלִי דֹפִי

בַּנֻּסְחָאוֹת הַמֻּפְלָאוֹת שֶׁל הָאַבְּסוּרְד.

*

אַנְטוּאַן לוֹרַן לָווּאַזְיֶה, 2

אֵיךְ הָיִיתִי נוֹשֵׁם בִּלְעָדֶיךָ,

אֵיזוֹ רוּחַ פִּרְאִית

הָיָה הָעוֹלָם לְפָנֶיךָ


כִּי מַה שֶּׁהָיָה רוּחַ

הָפַכְתָּ אוֹתוֹ לְגַז

וּמַה שֶּׁבָּעַר בְּתוֹכִי,

בְּטֶרֶם דָּעַךְ וְגָז,

אֵיךְ הִצְלַחְתָּ לְהַעֲבִיר

יָשָׁר אֶל כַּפּוֹת הַמֹּאזְנַיִם,


אֶל דַּעְתִּי הַשְּׁקוּלָה שֶׁהֵבִינָה:

אֵין גּוּף לְלֹא מִשְׁקָּל,

וְגַם כִּי יִכְלֶה הַגּוּף

לֹא יִגָּרַע מְאוּם מִן הַמִּשְׁקָל


כְּמוֹ לְמָשָׁל:

גּוּפְךָ מִינוּס רֹאשְׁךָ + גִּילְיוֹטִינָה


“הוֹ קוֹל, תַּשְׁמִיעַ קוֹל”, הָיִינוּ צוֹעֲקִים

מְשַׂחֲקִים בְּמַה שֶׁיְּלָדִים כִּנִּינוּ “מַחֲבוֹאֵי הַלַּיְלָה”,

הִשְׁמַעְנוּ קוֹל וְאַחַר כָּךְ דָּמַמְנוּ, שׁוּב קָרָאנוּ מְנַתְּרִים

הָיִינוּ צִרְצָרִים בַּאֲפֵלַת הַבַּיִת הֶחָדָשׁ בְּטֶרֶם יִגָּמֵר,

בּוֹלְשִׁים בַּחֲדָרִים, פִּנּוֹת מְחֻרְיָנוֹת, סַלֵּי הַגּוּמִי,

דְּלָיֵי הַטִּיחַ, בִּדְלֵי סִיגָרְיוֹת וְקֹמֶץ גַּלְעִינֵי הַזַּיִת.

מַה שֶּׁכֻּסָּה כֻּסָּה עַד יֶחֱרַב, וּמַה שֶּׁכָּלוּא בַּקִּיר

אָז יֵחָשֵׂף כְּמוֹ גוּפָה מִסִּפּוּרָיו שֶׁל פּוֹ.

וּפֹה מִטְבָּח לְלֹא כִּיּוֹר, רַק בֶּרֶז, וְאִישׁ שֶׁבֶּעָתִיד

יִשְׁתֶּה, יֹאכַל, יִשְׁכַּב, יָקוּם, יֶחֱלֶה, כִּסֵּא

הַגַּלְגַּלִּים וַאֲלֻנְקָה בְּחִפָּזוֹן, הָאַמְבּוּלַנְס

שֶׁמְּחַכֶּה לְמַטָּה כְּשֶׁתּוּרַד מִן הַדִּירָה הַיְשָׁנָה

עוֹד לֹא גְמוּרָה עַכְשָׁו וּזְעִירָה כְּקֶבֶר בְּטֶרֶם תִּמָּלֵא

חַיִּים בַּדַּיָּרִים הַחֲדָשִׁים, בְּזוּג צָעִיר וְיֶלֶד,

סַבָּל הַמִּתְנַשֵּׁם בַּמַּעֲלֶה וְרָהִיטִים יַגִּיעוּ בְּשָׁעָה

טוֹבָה, וְשֶׁיִּהְיֶה לָכֶם הַרְבֵּה הַרְבֵּה מַזָּל.


הוֹ קוֹל, תַּשְׁמִיעַ קוֹל, וְלוּ סִימָן זָעִיר

שֶׁאַתָּה יָכוֹל לָתֵת סִימָן וְלוּ זָעִיר

אֲשֶׁר אוּכַל לְפַעְנֵחַ, לְחַלֵּץ מִתּוֹךְ הָרַעַשׁ

יְלָדִים אוֹ זוּג צָעִיר בְּתוֹךְ בִּנְיָן חָדָשׁ,

יָשָׁן, וְגִלְגּוּלָם לְתוֹךְ גּוּפוֹת בָּלִים

הַמּוֹרְדִים לָאַמְבּוּלַנְס, הַצִּרְצָרִים, קוֹלוֹת תּוֹעִים,

חַסְרֵי מוּבָן, בָּאִים אֵלַי פֹּה בַּקָּצֶה,


כִּכְתַב סְתָרִים לְלֹא כָּל צֹפֶן. הַאִם נוֹתַר לִי

רַק הַצֹּפֶן הַגֶּנֶטִּי, תּוֹלַעַת (די. אנ. אי.) הַמַּכְתִּיבָה לִי

שְׁאֵרִית הַיּוֹם, אֶת הַכִּסֵּא, הַגַּלְגַּלִּים, הָאֱלֻנְקָה,

אֶת הַשּׁוּרוֹת הָאֵלֶּה כָּל שֶׁבְּגַרְעִין הַתָּא

כְּפֶגֶר הַכָּלוּא בַּאֲטִימוּת הַקִּיר?

*

גַּם הַחִפּוּשׂ הַכְּפִיָּתִי אַחַר אֵיזוֹ מַהוּת

כּוֹלֶלֶת, אֲחִידָה, סִבָּה וּמְסֻבָּב אוֹ שֶׁמֶץ

מַשְׁמָעוּת בְּכָל הַנְּתוּנִים חַסְרֵי הַפֶּשֶׁר

וְתַכְלִית שֶׁבְּתוֹכִי וּלְפָנַי – אַף הוּא אַחַד

הַנְּתוּנִים בַּיְחִידָה הַזֹּאת הַמְכֻנָּה“חַיַּי”,


“אֲנִי”, שֶׁמִּתְחַפֵּשׂ בְּנֻסְחָאוֹת, סְמָלִים, בַּיְחָסִים

בֵּין שְׁנֵי מְשֻׁלָּשִׁים, בִּסְכוּם הַזָּוִיּוֹת

שֶׁהוּא תָּמִיד 180 וְלֹא אוֹתוֹ מִשְׁמָשׁ מוּזָר

שֶׁל שִׁמָּמוֹן, עֶרְגָּה וּבִעוּתִים, כִּי הָעִקָּר

לִשְׁמֹר עַל הַשְּׁפִיּוּת, שֶׁיִּהְיֶה מֶרְחָב קָבוּעַ וְיַצִּיב,

עִם מַעֲרֶכֶת שֶׁל צִירִים הַמַּגְדִּירָה בְּדַיְקָנוּת

אֶת מְקוֹמִי בְּתוֹךְ הָרֵיקָנוּת הָאֵינְסוֹפִית.

וְלוּ יִהְיֶה זֶה קַו יָשָׁר אוֹ מְשֻׁלָּשׁ קָטוּם, חָסוּם,

יְשַׁר זָוִית אִם לֹא בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר – רַק שֶׁאוּכַל

לִמְצֹא לִי אֵיזוֹ אֲחִיזָה, וְלֹא אוֹתוֹ סִחְרוּר


אֵין קֵץ שֶׁל דִּמּוּיִים, כְּמוֹ עֲרֵמָה מִקְרִית

וּמְפֻתֶּלֶת שֶׁל בְּגָדִים, בַּדִּים מְסֻבָּבִים

בְּתֹף הַמְּכוֹנָה, שַׁרְווּל בְּתוֹךְ שַׁרְווּל,

מִכְנָס לְתוֹךְ שִׂמְלָה, וּכְבָר הֵם נִפְרָדִים –


דִּמּוּי דָּחוּק שֶׁל רֶגֶשׁ שֶׁנִּגְמַר,

נִסְחַט, נִשְׁלָף מֵעֲרֵמַת

מִלִּים הַסּוֹבְבוֹת עַל רֵיק

*

כְּרָץ הַבַּיְתָה מִן הַשְּׁכוּנָה,

מֻכֶּה וּמְמָרֵר, אִמָּא, אִמָּא, כָּךְ אַתָּה חוֹזֵר

אֶל הַנְּיָר, לִכְתֹּב מִלִּים

כְּמוֹ “נִחוּמִים”, “יָדֵךְ”, “מִצְחִי”,


אֵיזֶה יֶלֶד פֶּלֶא קָטָן גָּדוֹל

תִּרְאוּ אֵיךְ שֶׁאֶרְאֶה לָכֶם, אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ

שֶׁל מִלִּים, מוּרָם עַל הַכִּסֵּא,

גּוֹזֵר עַל הַפְּסִיק, שָׂם פֹּה נְקֻדָּה.

מַפְסִיק אֶת הַבַּיִת


מְכוֹפֵף דִּמּוּי אוֹ מֶטָפוֹרָה, לְכָאן

אוֹ לכְאָן, לְפָנִים אוֹ אָחוֹרָה,

כְּכָל שֶׁכַּף הַדִּמְיוֹן, הַשִּׁוְיוֹן,

מַעֲלָה מִשְּׂרִידֵי זִכָּרוֹן, מְדֻמֶּה


אוֹ נָכוֹן. אִמִּי, מַלְכַּת עֲרִיסָתִי,

עַכְשָׁו עַל הַמִּטָּה, מִתַּחַת לַכִּסּוּי.

אֲנִי בּוֹחֵן אוֹתָךְ הֵיטֵב וּבְשִׁוְיוֹן הַנֶּפֶשׁ:

זִיפֵי זָקָן לְסַנְטֵרֵךְ. לְגַמְרֵי מְשֻׁבֶּשֶׁת. –

הִנֵּה מִלִּים לְלֹא כִּסּוּי,

לְלֹא כְּ, לְלֹא כְּמוֹ


אֵלֶּה לִפְנֵי שֶׁאֲנִי בּוֹחֵן קְצָת בַּחֲשָׁד:

הֲיֵשׁ לָהֶן כִּסּוּי, אוֹ שׁוּב עַל הַכִּסֵּא?

*

“אַשְׁרֵי הַמַּאֲמִינִים וְאֵינָם רוֹאִים”

(יוחנן כ') וַאֲנִי אוֹמֵר:

אַשְׁרֵי הָרוֹאִים וְאֵינָם מַאֲמִינִים

כִּי לְאֵל יָדָם לְהוֹעִיל

דָּבָר לְהַצִּיל מֵחֻקֵּי הַדְּבָרִים,

עַל כֵּן לֹא יִקְחוּ אֶל לִבָּם.


כִּי אֶת הַנַּעֲשֶׂה אֵין לְהַשִׁיב.

וְכָל הַמֵּשִׁיב גּוֹרֵעַ.


אַשְׁרֵי הָרוֹאִים מֵהִרְהוּרֵי לִבָּם


וְהוּא שָׁקֵט וְנִפְעָם,

נָע מֵחֶדֶר לְחֶדֶר



  1. פיתגורס ( 570־490 לפנה"ס (?)), פילוסוף ומתמטיקאי יווני, מחולל התנועה הקוריה על שמו. לפי תורתו, העולם בכללו, באשר הוא סדר ויופי, מוסדר ביחסים מספריים: “הכל מספר”.  ↩

  2. לוואזיה (1743־1794), מאבות הכימיה המודרנית. גילה את מבנהו הכימי של האויר והסביר את תהליכי הבעירה והנשימה, ניסח וביסס בניסוייו את חוק שימור החומר. ראשו נערף במהפיכה הצרפתית.  ↩