לוגו
משפט טיכו ברהי:
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

1

“הוֹ, הַמַּבִּיטִים הַשָּׁמַיְמָה בְּעֵינַיִם שְׂתוּמוֹת”


נָתוּן: בֵּית הַחוֹלִים לְעֵינַיִם שֶׁל ד"ר טִיכוֹ

בִּירוּשָׁלַיִם, הוּא בֵּיתוֹ לִשֶׁעָבַר שֶׁל הַמּוּמָר שַׁפִּירָא

מְזַיֵּף פְּסִילֵי מוֹאָב, הִיא טִירָתוֹ הָאַגָּדִית שֶׁל הָאגָה

רָשִׁיד. בְּמִלְחֶמֶת הָעַצְמָאוּת מְאֻשְׁפָּזִים כָּאן פְּגוּעֵי

עֵינַיִם. לְפָנֶיךָ כַּמָּה אוֹתִיּוֹת שֶׁל כְּתַב בְּרַיְל

הוּא כְּתַב הַנְּקָבִים:

(א): (ע): (ו): (ר)2

הוֹכַח: מִטִּיכוֹ לְבְּרַיְל לֵאלֹהִים


הוֹכָחָה: בְּמַאי תַּשַׁ"ח כְּבָר הָיוּ עֵינַיִם שֶׁל פְּלַסְטִיק

אֲבָל הַטֶּכְנִיקָה לֹא אַי אַי אַי. יְשֵׁנִים נִדְמוּ

כְּעֵרִים, עַפְעַפַּיִם לֹא יָכְלוּ לְכַסּוֹת, כֹּה גְּדוֹלוֹת

זוֹרְחוֹת כַּחֲתוּלִים. לְבֵית הַחוֹלִים טִיכוֹ

נְעָרִים. עוֹד זֶה מִתְעַוֵּר וְזֶה מִתְעוֹרֵר.

הִגִּיעָה עֵת. עוֹד לֹא הָעֵת

לְהִתְחָרֵט. מִן הַחַלּוֹן, מֵעַל שַׂקֵּי עָפָר

הִדְשִׁיאוּ עֵשֶׂב לְמִינֵהוּ נִכְנַס הָאוֹר.

אֶל הַמִּטָּה אֲפִלּוּ הִתְקָרֵב, הֻחְזַר.

הָעִיר עֲדַיִן מֻפְגֶּזֶת.


בַּאֲלוּנְקָה אֶחָד בֶּן י"ז. רְסִיס

שֶׁל סֶלַע שֶׁנִּתַּז בְּמַלְחָה. וְעוֹד אֶחָד.

עֵינַיִם שְׁתַּיִם שֶׁיִּהְיֶה סִימֶטְרִי.

הַשְּׁאָר הָיָה שָׁלֵם. כְּפִי שֶׁעָשַׂתְהוּ אֵם.

לֹא נִפְגְּעוּ אֲפִלּוּ שַׂקִּיוֹת הַדֶּמַע

שְׁתַּיִם. כָּל הַלַּיְלָה פְּגָזִים.

יִלֵּל. פּוֹחֵד שֶׁיִּפָּגַע.


פַּעַם זֶה הָיָה בֵּיתוֹ שֶׁל הַמּוּמָר

הֵמִיר בִּצְלָב אֶת אֱלֹהֵי אַבְרָם

שֶׁהַפְּסִילִים נִפֵּץ. וְשׁוּב אֶל הַפְּסִילִים

שַׁפִּירָא שָׁב, מוֹאָב וּכְמוֹשׁ שֶׁאֶת צַלְמָם

זִיֵּף. עֵינַיִם נְפוּחוֹת פּוֹקְעוֹת מֵאֶבֶן.


תַּרְגִּיל בִּבְּרַיְל.

נְקֻדָּה.

עוֹד נְקֻדָּה.

אַתָּה מַמְשִׁיךְ.

אוּלַי אֵין זֶה הַבִּטּוּי

הֲכִי מַתְאִים

אַךְ לֹא תּוּכַל לִבְהוֹת

כָּל הַיָּמִים.

מוּטָב לַחֲזֹר לְהִתְאַמֵּן:

נְקֻדָּה: אָלֶף.

אַרְבַּע:עַיִן.

טָעוּת: עַיִן

זֶה כְּמוֹ גַּרְזֶן.


מַה יֵּשׁ לִכְתֹּב מַה יֵּשׁ

לִקְרֹא אוּלַי תַּנַ"ךְ, קְצָת

אֱלֹהִים מִיהוּ שֶׁנָּקַב בִּשְׁמִי

בִּשְׁמוֹ בְּתוֹךְ הַחֲשֵׁכָה


כְּמוֹ כַּרְטֶסֶת נְקוּבָה

נָקַב זָכָר וּנְקֵבָה,

נָקַב שֵׁמוֹת לַבְּהֵמוֹת,

וְלַחַיּוֹת וְלָעוֹפוֹת,

נָקַב הַדִּין נָקַב הָהָר

נָקַב שְׁלֵמִים וּנְקוּבִים –

הוֹ אֵיזֶה בְּרַיְל עָשָׂה מִמֶּנִּי



  1. טיכו ברהי (1546־1601), אסרונום דני, הצטיין בדיוק מדידותיו. על פטירתו כותב יוהאנס קפלר: ב־ 13 באוקטובר סעד טיכו ברהי אצל הברון רוזנברג המהולל, בחברת האדון מינקוביץ, והוא עצר את מימיו יותר מכפי שמחייב זאת הנימוס. הוא העדיף את כללי הנימוס על שמירת בריאותו. בתחילת מחלתו נמצא הירח בעמדה מנוגדת לשבתאי. ביבליוגרפיה: א. קסטלר, “יוהאנס קפלר, ביאוגרפיה” (מתוך “הסהרורים”); מ. ברוד, “דרכו של טיכו ברהי לאלוהים”.  ↩

  2. ליד האותיות יש כתב ברייל הערת פב"י  ↩