אֲנִי דוֹמֶה לְאָבִי.

אָבִי דוֹמֶה לְאָבִי?

פִּתְרוֹן: הִסְתַּכֵּל בָּאַלְבּוֹם, תַּצְלוּם בְּלִי תַּאֲרִיךְ

יֶלֶד בְּמַדֵּי מַלָּח עוֹמֵד עַל הַכִּסֵּא

מְרֻתָּקִים פָּנָיו קְצָת מֻפְתָּעִים עַל רֶקַע

אֶשֶׁר מִקַּרְטוֹן שׁוֹצֵף וּמִתְנַפֵּץ אֶל הַסְּלָעִים

הֲזֶה אָבִי עֶלֶם בְּמַדִּים שֶׁל גִּמְנַזִּיסְט עַל עֲרֵמַת

הַשֶּׁלֶג בְּחַרְבִּין פָּנָיו חַדִּים עֵינַיִם תְּאֵבוֹת

כְּבֶן עֶשְׂרִים בְּתֵל אָבִיב הֲזֶהוּ בְּקַסְקֶט

תּוֹקֵעַ אֵת בַּעֲרֵמַת הַזִּיפְזִיף

פּוֹעֵל בִּנְיָן לְמְלֹא הָעַיִן מַתָּכֵי הַשֶּׁמֶשׁ

עַל הַחוֹל פָּנָיו דַּקִּים וּמַבָּעָם כְּמוֹ רַק הֵחֵלָּה

לְחַלְחֵל בּוֹ הַכָּרָה שֶׁזֶּה לֹא זֶה שֶׁלּוֹ יִחֵל

יוֹתֵר מִדַּי חוֹל יוֹתֵר מִדַּי אֵין

דָּבָר עוֹד יִתְרַגֵּל הֲזֶה אָבִי בְּכֶרֶם הָאִכָּר

קְטִיף שְׁקֵדִים לְפִי מִשְׁקָל וּכְמוֹ עֲדַיִן

לֹא הֵבִין אֲבָל הַפַּעַם אֵיזֶה שְׁבִיב שֶׁל שׁוֹבְבוּת

בִּקְצֵה הַפֶּה אוּלַי בִּגְלַל הָאֲבָנִים שֶׁחֲבֵרוֹ

הִכְנִיס לַפַּח מִתַּחַת לַשְּׁקֵדִים שֶׁפְּרִיחָתָם כָּלְתָה

הַזֶּה אָבִי עַל עֲרֵמַת אַשְׁלָג פָּנָיו קָשִׁים

מִן הַפְּרוֹפִיל לְלֹא עֵינַיִם לְלֹא צֵל אֲבָל בָּרוּר

שֶׁהִתְבָּרֵר לוֹ בְּתַּכְלִית כִּי אֵין כָּל דֶּרֶךְ חֲזָרָה

הֲזֶה אָבִי בְּגִיל הָעֲמִידָה מֵעַל תִּיקִים

בְּתוֹךְ מִשְׂרַד אוּלַי בִּרְחוֹב הַנְּבִיאִים פָּנָיו שְׁקֵטִים

וּבָעֵינַיִם מִין מַבָּע שֶׁל הַשְׁלָמָה וּכְמוֹ בְּגַן הַיְלָדִים

הֲזֶהוּ הַבּוֹהֶה מִמּוּל בְּמוֹעֲדוֹן הַפֶּנְסְיוֹנֶרִים

עִם עוֹד שְׁנַיִם יְשִׁישִׁים אֶל הַשֻּׁלְחָן וְסֻכָּרִיּוֹת

אוּלַי פּוּרִים כִּי בַּקָּצֶה שֶׁל הַתַּצְלוּם רוֹאִים

מֵעֵין קָצֶה שֶׁל מַסֵּכָה