נוֹף־קְרָעִים שֶׁל עֲרָפֶל

זָע וְנָע דּוּמָם,

לְשׁוֹנוֹת אִלְּמוֹת תּוֹעוֹת

עַל פְּנֵי־עוֹלָם.

פֶּקַע־בֹּקֶר. נִצַּת־אוֹר,

וּבַמֲּאפֵל

מִשְׂתָּרְגִים עוֹרְקֵי־זָהָב

וּמַחְוִיר הַלֵּיל –

*

טֶרֶם יֵחָתֵךְ הַצֵּל

בְּאִזְמֵל הָאוֹר –

עַל כְּנַף־רוּחַ נִנָּשֵׂא,

בִּרְנָנָה נִצְפֹּר.

דְּרוֹר! לֹא נֵטֶל, לֹא מַעְמָס

רַק בַּיָּד תַּרְמִיל

שַׂק שֶׁל מֶשִׁי, כִּיס־פְּלָאוֹת –

תְּכֵלֶת וְכַרְמִיל.

בְּדַרְכֵּנוּ נַחֲשֹף

מִכְמַנִּים, זְרַע־גַּד,

שֶׁפַע־יֶפַע נֶאֱסֹף –

כָּל הַבָּא בַּיָּד!

שְׂחוֹק נִרְדֶּה מִן הַפְּרָחִים,

רֹן – מִגְּרוֹן־זָמִיר,

מִתְהוֹם שָׁמַיִם – זֹךְ,

סוֹד – מֵרֹאשׁ אָמִיר.

מִשִׂפְתֵי בְּנֵי־רוּחַ – גַּל

נְשִׁיקוֹת פּוֹרְחוֹת,

וּמִשֹּׁבֶל שַׂלְמָתָם –

חֹפֶן נִיחוֹחוֹת.

כָּל הָעֹמֶס יִדָּחֵק

אֶל תּוֹךְ הַתַּרְמִיל,

וְתָפַח כְּבֶן־מַרְבֵּק

עַד לְאֵין־הָכִיל.

אָז נִצְרֹר אֶת פִּיו בְּעֹז,

עַל כְּרֵסוֹ נַקִּישׁ:

הֵ, הַנֵּטֶל מַה כָּבֵד!

אֵיך אוֹתוֹ נָמִישׁ?

*

– – הָרְגָעִים אָצִים דַּרְכָּם

כִּנְחִילִים נוֹהִים.

פֶּתַע נַעֲמֹד נִתְמַהּ,

נִשְׁתָּאֶה בּוֹהִים.

נְחַפֵּשׂ סָבִיב סָבִיב

חֵפֶשׂ מְחֻפָּשׂ:

אֶת הַשֶּׁמֶשׁ מִמָּרוֹם –

מִי גָנַב וָנָס?

הַגַּנָּב! הִנֵּה נִתְפַּשׂ!

פִּיו פָּעוּר כְּכַד,

גֹּלֶם־עָב בִּפְאַת מַעְרָב

הוּא שָׁלַח הַיָּד!

מַה יֵּבוֹשׁ בֶּן־הַגַּנָּב!

אֵיךְ יַסְמִיק, יַחְוִיר,

אֵשׁ יוֹקֶדֶת בִּלְחָיָיו

וּלְבָבוֹ מַשְׁחִיר. – – –

*

אָז יַרְכִּין הַיּוֹם רֹאשׁוֹ

מַטָּה – עַד קַרְסֹל –

וְנָשַׁק סַף הָעוֹלָם,

וְצָלַל שְׁאוֹל.

וּמִשָּׁם יִזְרֹק אֶל עָל

אֲבוּקוֹת־זָהָב

וּלְדַלַּת־רֹאשֵׁךְ יִקְשֹׁר

נֵזֶר מְצֻלְהָב.

כִּמְכֻשָּׁף יִדֹּם כָּל זִיז

וְתִקְפָּא הָעֵת,

רַק הָאוֹר דּוֹעֵךְ הוֹלֵךְ

וְדָמוֹ שׁוֹתֵת…

אָז נִפְתַּח אֶת הַתַּרְמִיל

וּלְבָבֵנוּ יַךְ,

נְחַלֵּק אֶת הַשָּׁלָל,

בַּג לִי וּבַג לָךְ.

*

– – מִי עוֹלֶה מִן הַבְּאֵר,

מִן הָעֹמֶק, מִי?

זֶה הָעֶרֶב הַכָּחֹל,

הוּא עוֹלֶה בַּדְמִי.

עַל פְּנֵי רֶכֶס, גַּי וָתֵל

חֶרֶשׁ יְרַחֵף,

יְפַזֵּר צְעִיפִים שֶׁל צֵל

וְצָנַח עָיֵף.

*

גָּז הָהָר וּפַס הַגַּי,

תַּם, נֶעְתַּם הַכֹּל –

וַאֲנַחְנוּ חֲבוּקִים

כִּפְסִיגֵי־אֶשְׁכּוֹל…

*

שָּׁם, בַּמַּאֲפֵל הַטּוֹב,

בַּשָּׂדֶה הָרָן,

אֶל הָאֲדָמָה נִשְׁלַח

שֹׁרֶשׁ רַעֲנָן.

וּבֵרְכוּנוּ הָרוּחוֹת

וְכוֹכְבֵי־מָרוֹם

בִּרְכַּת־שֶׁמֶשׁ וּמָטָר,

וְעָנָה תְהוֹם:

שַׂגְשְׂגוּ פְּרֻדּוֹת שִׂגְבוּ!

מְצוּ לְשַׁד צוֹנֵן,

עֲשׂוּ פֶּרַח, פְּרוּ וּרְבוּ,

כַּדְּשָׁאִים. אָמֵן.

*

מִי עוֹלֶה מִן הָרְגָבִים

בֵּין תַּלְמֵי־שָׂדַי?

מְלַבְלֵב אָדָם כָּעֵץ,

דּוֹר חָדָשׁ קָם חַי!

עַם כְּצֶמַח הַשָּׂדֶה,

בְּשָׂרוֹ יָרֹק,

לִבּוֹ – תְכֵלֶת, דָּמוֹ – טַל

וְלַחְמוֹ מָתוֹק.