בְּזֶה הַנּוֹשֵׂא,

הָאִישִׁי,

שֶׁכַּזַּיִת,

שֶׁהוּשַׁר־וְנִשְׁנָה

עַד אֵין סוֹף,

אֲסוֹבֵב כִּסְנָאִי שֶׁלַּפַּיִט

וְאֶרְצֶה לָשׁוּב וְלָסוֹב. – –

זֶה נוֹשֵׂא כִּי יָבוֹא,

בְּמַרְפֵּק הַקִּטֵּעַ

יִדְחוֹף אֶל הַנְּיָר, וִיצַוֵּהוּ: קוּם שְׂרוֹט!

וּבַר־מוּם מִן הַנְּיָר יְזַעֵק, יְקַרְטֵעַ,

וְהַשִּׁיר מוּל חַמָּה יְנַמְרֵר בְּשׁוּרוֹת.

הַנּוֹשֵׂא כִּי יָבוֹא,

כְּעָנִי בַּפֶּתַח,

יִסֹּב,

סֹב וּגְווֹעַ תַּחְתָּיו,

וַעֲנָק

יַעֲמוֹד רֶגַע,

עֲדֵי מַיִט לְפֶתַע,

וְיִמְצָא קְבוּרָתוֹ תַּחַת אֶדֶו הַכְּתָב.

הַנּוֹשֵׂא כִּי יָבוֹא,

וְצֻוֵּיתָ:

– תִּפְאֶרֶת! –

הַנּוֹשֵׂא כִּי יָבוֹא,

וְצֻוֵּיתָ!

– אֱמֶת! –

כַּף־הַיָּד הַדְּווּיָה אֶל הַצְּלָב מְסֻמְרֶרֶת,

רַק הַוַּלְס יְפַזְְּמוּ שִׂפְתֵי פִּיךָ הַמֵּת.

הַנּוֹשֵׂא – בְּרוּצוֹ, תִּלָפֵת אַלְפָא־בֵּיתָא:

לִכְאוֹרָה, מַה נָּהִיר מִן הַסֵּפֶר הַזֶּה?!

וּפִתְאֹם

אָלֶף זוֹ

כְּקַזְבֶּק הִיא נִבֶּטֶת.

וּמָאַסְתָּ בִּשְׁנָת

וּבַלֶּחֶם תִּבְזֶה.

הַנּוֹשֵׂא כִּי יָבוֹא,

לֹא יִבְלֶה כַּשַּׁלְֶכֶת,

רַק יֹאמַר:

– מֵעַתָּה לְהַבִּיט בִּי תָּהִין! –

וּכְדַגָּל

לְהַבִּיט בּוֹ תָּהִין וְלָלֶכֶת,

וְאֵשׁ לְנוֹסֵס אֲדֻמַּת שִׁירָאִין.

זֶה נוֹשֵׂא עַרְמוּמִי!

הִטָּמֵן וְשָׁקֹעַ, –

וּבְחֶבְיוֹן־יְצָרִים לְזִנּוּק מְזֻמָּן!

וּכְאִלּוּ בְּקֶצֶף –

הֵעִיזוּ לִשְׁכּוֹחַ! –

יְנַעֵר;

וְשֻׁפְּכוּ נְשָׁמוֹת מֵעוֹרָן.

וְזֶה הַנּוֹשֵׂא בְּחָרוֹן יְבוֹאֵנִי:

תֵּן מוֹשְׁכוֹת הַיָּמִים וְרִסְנָם!

וְסָלַד מֵהַבְלוּת יוֹמְיוֹמַי כִּי יִרְאֵנִי,

וְטִלְטֵל בְּסוּפָה מַעֲשִׂים וְאָדָם.

וַיָּבוֹא הַנּוֹשֵׁא,

וַיִּדְחַק כָּל הַיֶּתֶר,

וַיֻּנַּח עַל צַוָּאר כְּמוֹ חֶרֶב חַדָּה,

יְחִידִי,

עַד אֵלָיו, רַק אֵלָיו תְּצַיֵּתָה.

קוּרְנְסַאי!

מִלֵּב עַד צֵדָע.

זֶה יוֹמִי – הַנּוֹשֵׁא בְּמַסּוֹת יְנַסֵּהוּ,

לְשׁוּרוֹת הַמְּצָחִים הִתְחַבֵּט צִוָּה.

וְשֵׁם

הַנּוֹשֵׁא:

אַהֲבָה!