שֶׁלֶג רַךְ, צוֹנֵן, הִתְחִיל יוֹרֵד בְּטֶרֶם עֶרֶב,

זוֹ לֵיל-חֲנֻכָּה פוֹרֵשׂ שְׁטִיחִים שֶׁל חַג עַל פְּנֵי הָאָרֶץ;

כַּרְכּוֹבִים וּמַעֲקוֹת חִפָּה בְּחִפּוּיִם שֶׁל לֹבֶן,

אִילָנוֹת, שִׂיחִים עָטַף בְּחַלוּקֵי-תַחְרִים שֶׁל כֶּסֶף;

הַגַּגּוֹת שֶׁל הַסִּמְטָה חָבְשׁוּ כִּפּוֹת שֶׁל אֶרֶג-צָחַר,

אַף עֲשַׁן הָאֲרֻבּוֹת נִבְלַע, כְּחַלְחַל, בְּתוֹךְ סְחַרְחֹרֶת-

כּוֹכָבִים שֶׁל בְּדוֹלַח זַךְ, הַנּוֹחֲתִים אַט אַט וּבְשׁוּפִי;

מְהַלֵּךְ אֲנִי בָרְחוֹב. פְּתוֹתֵי-הַשֶּׁלֶג אֲפָפוּנִי,

בִּזְרִיזוּת יִטְווּ עָלַי הַטְּוִי הַדַּק שֶׁל שְׁתִי-וָעֵרֶב,

אֶת פָּנַי יְלַפְּפוּ וְאֶת שְׂעָרַי, עַד כִּי נִהְיֵיתִי

גֹּלֶם-שֶׁלֶג, זָז פִּתְאֹם וְעִם כָּל הָעוֹלָם יָנוּעַ…

מַה מְּצַנֵּן הַפֶּה גָבִישׁ אֲשֶׁר יִפֹּל עַל הַשְׂפָתַיִם,

מַה נָּעִים לִפְשֹׁט הַיָּד, לְהַעֲבִיר עַל פְּנֵי הַגֶּדֶר,

וּמַה טּוֹב לְהִתְגּוֹלֵל עֲלֵי סְדִינִים צְחוֹרִים הַלָּלוּ!

אַךְ דַּרְכִּי עַתָּה אָצָה לִי, הַשָּׁעָה עָלַי דוֹחֶקֶת.

בַּסִּמְטָה כְּבָר הַנֵּרוֹת בְּכָל הַחַלּוֹנוֹת יִדְלָקוּ,

מַטִּילִים רַצֵּי-אוֹרָה עַל דֶּרֶךְ, בָּהּ אֲנִי פוֹסֵעַ;

מִימִינִי וּמִשְּׂמֹאלִי חַג-הָאוּרִים מְהַלֵּךְ בַּקֹּדֶשׁ,

תַּחַת אַפִּרְיוֹן רְקוּם-לָבָן וּבִרְדִידִים שֶׁל בְּדֹלַח,

לִקְרָאתוֹ כָּל הָעוֹלָם יָחֹג בִּדְמִי מַפַּל-כּוֹכֶבֶת,

אַף אֲנִי אָץ-רָץ צוֹהֵל, דּוֹלֵג עַל פְּנֵי קַרְנֵי-הַנֹּגַהּ,

הַשּׁוֹפְעוֹת מֵחַלּוֹנוֹת וּמַזְהִיבוֹת שְׁטִיחֵי-הַכֶּסֶף,

וּבַכִּיס מְצַלְּצְלוֹת הַמַּטְבְּעוֹת בִּצְלִיל שָׂמֵחַ,

זוֹ דְמֵי-חֲנֻכָּה מִידֵי דוֹדִים, דּוֹדוֹת לִצְבּוֹר הִצְלַחְתִּי.

אַךְ עַתָּה עָלַי לָרוּץ, לְהַדְלָקַת הַנֵּר שֶׁל אַבָּא,

וְאֶל לְבִיבוֹת, טוֹבְלוֹת בְּתוֹךְ שׁוּמַן-הָאַוָּזִים שֶׁל סַבְתָּא,

הַטּוֹרַחַת בַּמִּטְבָּח עִם אִמָּא עוֹד מֵאוֹר-הַבֹּקֶר…

עַל הַגֶּשֶׁר, מִתַּחְתִּיו הַבִּיק נִכְבַּל בְּכַבְלֵי-קֶרַח,

בִּצְלִיפַת שׁוֹטִים לַחִים רוּחוֹת רָעוֹת פִּתְאֹם תְּקָפוּנִי.

נִסְעֲרָה בְיֶתֶר-עֹז שָׁם הַסְּחַרְחֹרֶת שֶׁל הַשֶּׁלֶג,

אַף יִתְרֵי הַטֶּלֶגְרַף זָעִים בִּיבָב חוֹדֵר עַד נָפֶשׁ, –

וַאֲנִי – אֵינִי הוֹלֵךְ, נִשָּׂא אֲנִי כְּעַל כְּנָפַיִם,

אֵין זֹאת כִּי הַמַּזִּיקִים רוֹקְדִים רִקּוּד-פְּרָאִים עַל גֶּשֶׁר,

אֵלּוּ בְרֹאשִׁי אוֹחְזִים, עַל טֶלֶגְרַף לְהַרְכִּיבֵנִי,

וְאֵלּוּ אֶת רַגְלַי דוֹחְקִים אֶל תּוֹךְ הַבִּיק לְהַטִּילֵנִי, –

וְהַיְבָב מִנַּיִן בָּא? הַמִּתּוֹכִי יִפְרֹץ הַחוּצָה?

הַנְּשִׁימָה בְּפִי נִקְפֵּאת, רַגְלַי כּוֹשְׁלוֹת עַל גֹּדֶשׁ-שֶׁלֶג.

אַךְ לְפֶתַע בְגַבִּי אֵי-אַלְמוֹנִי דָחֹף דְּחָפַנִי –

וָאָבוֹא כְּהֶרֶף-עַיִן אֶל בֵּית-אַבָּא, עַד לַשַּׁעַר,

וָאֵדַע כִּי עַל הַגֶּשֶׁר קְרָב הָיָה נָטוּשׁ כָּרֶגַע,

אַךְ נִצְּחוּ הָאֶרְאֵלִים אֶת הַמְּצוּקִים, וְהִצִּילוּנִי:

זְכוּת-אָבוֹת עָמְדָה לִי. אֶת הַצִּיצִיוֹת אֶשַּׁק בַּבַּיִת…

וּבַבַּיִת צְחוֹק כִּי בָאתִי: "גֹּלֶם זֶה, אֲשֶׁר עִם עֶרֶב

בֶּחָצֵר עָשִׂינוּ, אֶת רַגְלָיו עָקַר, נִכְנַס הַבַּיְתָה!"

צָחֲקוּ הָאֲחָיוֹת וְהָאַחִים – צְעִירִים מִמֶּנִי,

אַךְ גַּם אַבָּא, יְהוּדִי כִּפֵּחַ וּרְחַב-כְּתֵפַיִם,

שֶׁאַפּוֹ, לֹא עֲלֵיכֶם, עָקוּם קִמְעָה מִן הַקִּמְעָה הוּא

(מַעֲשֶׂה וְהוּא רָדַף אַחֲרֵי הַפָּר, יְפֵה-הַקֶּרֶן,

וְהַלָּז הֶחְזִיר פָּנָיו, וְעַל קַרְנָיו פִּתְאֹם קָחָהוּ,

וְלָאָרֶץ חֲבָטוֹ, וְהוּא הָיָה עֲדַיִן נַעַר),

אַף מִצְחוֹ שֶׁל פָּר לוֹ, עַקְשָׁנִי, רָחָב, שָׁטוּחַ,

וּזְקָנוֹ, שְׁחוֹר-סִלְסוּלִים, עַל חָזוֹ פָרוּשׂ בְּהֶדֶר,

אַבָּא מְלַגְלֵג גַּם הוּא: “שָׁלוֹם, שָׁלוֹם, רַבִּי הַחֹרֶף!”

בִּמְהֵרָה שַׁלְגִּי נִעַרְתִּי (טוֹב שֶׁלֹּא הָיְתָה אָז אִמָּא,

כִּי הָיְתָה אֶל הַפְּרוֹזְדּוֹר עִם מַטְאֲטֵא אוֹתִי שׁוֹלַחַת,

וַאֲנִי דַוְקָא בְלַבְנוּנִי רוֹצֶה לְהִתְרָאוֹת בַּחֶדֶר);

בָּהּ בָּעֵת תַּחְתַּי זָחְלוּ גַּם שְׁלוּלִיּוֹת קְטַנּוֹת שֶׁל מַיִם,

כִּי הַחוֹם גָּדוֹל מְאֹד, בָּאָח יְקוֹד אֵשׁ מִשְׁתַּלְהֶבֶת.

אַבָּא שָׁב אֶל הַחַלּוֹן, הִתְקִין שָׁם עַל גַּבֵּי הָאֶדֶן

אֶת מְנוֹרַת הַחֲנֻכָּה, אֲרִי וּצְבִי מִשְּׁנֵי צִדֶּיהָ,

עֲלֵיהֶם בּוֹהַק הַכֶּתֶר, וּמִימִין פַּךְ קָט לַשֶּׁמֶן,

יְרוּשָּׁה לְסַבְתָּא, מַעֲשֵׂה-מִּקְשֶׁה שֶׁל פְּלִיז וּנְחֹשֶׁת.

שֶׁמֶן-הַמָּאוֹר יָצַק אֶל בָּזִיכֶיהָ אַבָּא,

עִם שֶׁהַפְּתִילִים כִּוֵּן וּמִסְּבִיבוֹ עוֹמְדִים אֲנַחְנוּ.

לַנָּשִׁים יִקְרָא, שָׁעָה שֶׁיַּאֲזוֹר אַבְנֵט שְׁחוֹר-מֶשִׁי;

סַבְתָּא עִם תַּרְוָד תָּבוֹא, וּבְמַעֲרוֹךְ בַּיָּד גַּם אִמָּא.

מִטְפָּחוֹת עַל רָאשֵׁיהֶן וְסִינָרִים עַל הַמָּתְנַיִם,

סַנְטְרָן תּוֹמְכוֹת בַּיְמִין וְעַל פְּנֵיהֶן אֲרֶשֶׁת-קֹדֶשׁ.

מִי צַיָּר-אָמָן שֶׁיְּצַיֵּר דְּמוּיּוֹת הַלָּלוּ,

שֶׁפְּנֵיהֶן כִּפְנֵי צִפּוֹר, מוּרְדוֹת-עַפְעָף, כְּפוּפוֹת-הַחֹטֶם,

שֶׁכֻּלָּן יִרְאַת-שָׁמַיִם וְעַצְבוּת-כְּנִיעָה לֵאלוֹהַּ?!

אֵי אוֹתוֹ בְרוּךְ-הַכִּשְׁרוֹן, יִשְׂרָאֵלְס אוֹ שַׁגַּל שֶׁלָּנוּ,

שֶׁיְגַל בְּמַכְחוֹלוֹ לִבָּן שֶׁל הַנָּשִׁים הַשְׁתַּיִם,

שָׁעָה שֶׁאַבָּא הַ“שַּׁמָּשׁ” הֶחְזִיק, הִדְלִיק בְּקוֹל שֶׁל נֹעַם

אֶת הַנֵּר, וְהֵן חוֹזְרוֹת אַחְרָיו בִּרְכַּת הַ“שֶּׁהֶחְיָנוּ”?!

וַאֲנַחְנוּ, הַפְּעוּטוֹת, עִם אוֹר הַנֵּר דּוֹלְקוֹת עֵינֵינוּ;

עוֹד “אָמֵן” עַל שִׂפְתוֹתֵינוּ – מֵהַסַּף “אָמֵן” בּוֹקֵעַ,

בָּא הַדּוֹד יוֹסֵף, קוּנְדֵּס עִם קוּנְדְּסֵי הַבַּיִת,

רוּחַ-שׁוֹבְבוּת הִכְנִיס לַחֶדֶר, – וּמִיָּד נִקְהַלְנוּ

תַּחַת עֲשָׁשִׁית הַ“בְּלִיץ”, הַמְּפִיצָה סָבִיב אוֹר-נֹגַהּ,

בַּסִּפּוּן תְּלוּיָה מִמַּעַל לְשֻׁלְחָן, רְחַב-גַּפַּיִם.

הַסְּבִיבוֹן שָׁלַף הַדּוֹד, גִּלֵּף אוֹתוֹ מֵעֵץ-הָאֹרֶן,

מַטְבֵּעוֹת נוֹגְהוֹת שֶׁל נְחֹשֶׁת לָנוּ אָז בִּזֵּר בָּרָעַשׁ.

אַבָּא לִי רָמַז בֵּינְתַּיִם לַמַּרְתֵּף אִתּוֹ לָרֶדֶת,

אֶל הַפִּטָּסִים, רַחְבֵי-הַכֶּרֶס, הָעוֹמְדִים שָׁם שׁוּרוֹתַיִם,

לַעֲלוֹת בַּקַּנְקַנִים הַ“וִימוֹרוֹזֶק”¹ זְהוּב-הָעַיִן,

וְהָאָדֹם, מִן הַמֻּבְחָר, אִשּׁוֹ רִפּוּי הִיא לַקְּרָבַיִם.

בַּיֵּינוֹת עוֹד אֲטַפֵּל – וְהָאוֹרְחִים מִלְּאו הַבַּיִת…

פֶּתַע קוֹל קָרָא: הִכּוֹנוּ! הַמַּפָּה אֲזַי פָּרָשׂוּ,

צַלָּחוֹת מִן הַמִּטְבָּח הוֹפִיעוּ, בָּרָמָה נָשִׁים נָשָׂאוּ:

עֲלֵיהֶן נִתְחֵי-פַּסְטְרָמָה², הֶחָזוֹת וְהַכְּרָעַיִם,

וּכְנָפַיִם שְׁמַנְמֵנוֹת אֲשֶׁר בְּפִלְפְּלָא חֲרִיפְתָּא

פֻּלְפְּלוּ, עֻשְּׁנוּ יָפֶה-יָפֶה בְתַנּוּרָהּ שֶׁל אִיטָה,

(אִיטָה הַנַּקְנַקָּנִית, זוֹהִי שְׁכֶנְתֵּנוּ הַשְּׁחַרְחֹרֶת,

הַגּוּצָה וְהַמְּצֻמֶּקֶת, הִיא גּוּפָהּ מֵעֵין פַּסְטְרָמָה):

אֵלּוּ בַעֲלִיַּת-הַגַּג נִתְלוּ בְמָרִישִׁים עַל יֶתֶר,

הִתְיַבְּשׁוּ שָׁם בַּאַוֵּיר חָרְפִּי, בְּדָלְחִי, וְהִצְטַמָּקוּ,

שָׁם גַּם אֱגוֹזִים לָאֲלָפִים עַל הָרִצְפָּה רָבָצוּ,

מֵהַיְּבוּל דְּאִשְׁתַּקֵד, תַּעֲנוּגָם שֶׁל עַכְבְּרֵי-הַבַּיִת,

כִּרְסְמוּם לַהֲנָאָתָם, מֵהֶם עַכּוּזֵיהֶם הִשְׁמִינוּ…

אֱגוֹזִים הַלָּלוּ נֶעֶרְמוּ עַל מַגָּשִׁים שֶׁל כֶּסֶף,

קַנְקַנֵּי-הַיַּיִן, צְלוֹחִיּוֹת שֶׁל ווֹדְקָה וּוִישְׁנְיוֹבְקָה³

עִם כּוֹסוֹת וְכוֹסִיוֹת הֻגְּשׁוּ גַּם הֵם עַל טָס-נְחֹשֶׁת.

הַקְּלָפִים וְהַסְּבִיבוֹנִים מִיָּד סֻלְּקוּ, וְהַיָּדַיִם

נִמְשְׁכוּ, מִי לַכָּרַע, מִי לַכָּנָף, לַחְטֹף הַנֶּתַח

וְעִם הַ“לְחַיִּים” הוּרְקוּ כּוֹסוֹת שֶׁל “וִימוֹרוֹזֶק” נְעִים-הַטַּעַם.

מִתְחַכְלְלוֹת לְסָתוֹת טוֹחְנוֹת, מִתְלַהֲטוֹת עֵינַיִם,

וְיָשִׂישׂוּ בְנֵי-מֵעַיִם, נִפְתָּחִים פִּיּוֹת בְּרֶנֶן;

“מָעוֹז צוּר יְשׁוּעָתִי” הַמְּעוּרָב בְּשִׁיר וָלָכִי,

נִגּוּנִים שֶׁל חֲסִידִים עִם סִלְסוּלֶיהָ שֶׁל הַ“דּוֹיְנָה”,

אֵלֶּה מִ"צְעִירֵי-צִיּוֹן שָׁרִים “מַשְׂאַת-נַפְשִׁי” לְמַאנֶה,

מִ“כִּנּוֹר-צִיּוֹן” יָשִׁירוּ אֶת הַשִּׁיר “עַל אֵם הַדֶּרֶךְ…”

קָם הַדּוֹד יוֹסֵף לְפֶתַע וְאֶת מְשָׁלוֹ נָשָׂא בְנֹעַם:

"רַבּוֹתַי, עָמְדָה הָעֶרֶב לָנוּ זְכוּת אַוְּזֵי אִמֵּנוּ,

מִכֵּיוָן שֶׁבְּחַלָּף כָּשֵׁר נַפְשׁוֹתֵיהֶם עָלוּ שָׁמַיִם,

שֶׁבְּשִׁנֵּי קְהַל-קְדוֹשִׁים נִקְדַשׁ בְּשָׂרָם, חֲרִיף-הַטָּעַם,

אַף שׁוּמְנָם, אֲשֶׁר הוּקְדַּשׁ כֻּלּוֹ כָּשֵׁר לְחַג-הַפֶּסַח,

בְּטוּבָהּ הִפְרִישָׁה אִמָּא חֵלֶק לַלְּבִיבוֹת הֵכִינָה, –

יַעֲלוּ, אֵפוֹא, יָבוֹאוּ הָרוּחוֹת שֶׁל אַוְּזֵי אִמָּא,

וּנְבָרְכֵם עִם הַלְּבִיבוֹת, בַּצַּלָּחוֹת הִנֵּה תוֹפַעְנָה!"

נְאוּמוֹ נָעַם לָאֹזֶן, נִלְהֲטוּ פִתְאֹם עֵינַיִם:

צַלָּחוֹת אָז מַהְבִּילוֹת מִן הַמִּטְבָּח נָשִׁים נָשָׂאוּ,

וּפִנְכּוֹת עִם מְלַפְּפוֹנִים, עַגְבָנִיּוֹת, כְּבוּשִׁים, בְּיַחַד

עִם אֲבַטִּיחִים, מֵחָבִיוֹת שֶׁבַּמַּרְתֵּף הוֹצִיאוּ

לְתַבֵּל הַסְּעוּדָה. פָּתַחְנוּ בַעֲבוֹדַת-הַקֹּדֶשׁ:

לְבִיבוֹת צְחוֹרוֹת הַלָּלוּ, רַכְרַכּוֹת-הַגּוּף, תִּרְבַּצְנָה

זוֹ עַל גַּב זוֹ, מִתְפַּנְּקוֹת הֵן בְּשׁוּמָן מַרְהִיב עֵינַיִם, –

מָה הֵן גּוֹלְשׁוֹת, קַלּוֹת, אֶל תּוֹךְ הַפֶּה, בֵּין הַשִּׁנַּיִם,

נְמוֹגוֹת הֵן וְחוֹדְרוֹת מַעֲדַנּוֹת חַדְרֵי-הַבֶּטֶן!…

עַד כֹּה וְעַד כֹּה נִתְרוֹקְנוּ הַצַּלָּחוֹת, וְשׁוּב הֵבִיאוּ,

עַד כִּי נִתְעַיְפוּ פִיוֹת מִלְעוֹס וְהַכְּרֵסוֹת כָּבָדוּ, –

הֶעֱלוּ אָז מַגָּשִׁים, שָׁם נוֹסְסִים בְּצִבְעֵי-קֶשֶׁת:

אַגָּסִים, זְהוּבִים-חוּמִים, עֲסִיסִיִּים, פֵּרוֹת שֶׁל חֹרֶף,

עֲנָבִים, שֶׁנִּשְׁמְרוּ בִנְסֹרֶת-עֵץ בְּתוֹךְ הַטֶּנֶא,

תַּפּוּחֵי-דוֹמְנֶשְׁט גְּדוֹלִים, קָשִׁים וְחַכְלִילֵי-הַלֶּחִי,

תַּפּוּחִים “צוֹעֲנִיִּים”, הָאֲדֻמִּים כְּאֵשׁ-שַׁלְהֶבֶת,

תַּפּוּחִים, שֶׁשְּׁמָם “קוֹרוֹלְקָא”, שֶׁעֵינָם כְּעֵין-הַכֶּתֶם,

שֶׁאוֹתָם בְּחָבִיוֹת כּוֹבְשִׁים, וְהֵם חֲמוּצֵי-הַטַּעַם,

וּמִיצָם הֲרֵי אוֹתוֹ הַ“קְבַס” הַמְּעֻדָּן הִנֵּהוּ,

שֶׁאוֹתוֹ שָׁתוּ הַטַּף וְהַנָּשִׁים בִּשְׁעַת הָאֹכֶל.

נִנְעֲצוּ שִׁנֵּי-תַאֲוָה בַתַּפּוּחִים, אַף נִבְלְעוּ בְחֵשֶׁק

יֶתֶר הַפֵּרוֹת, אֲשֶׁר בִּכְלָל טוֹבִים הֵם לְקִנּוּחַ.

אַךְ כָּבְדוּ כְבָר הַלְּשׁוֹנוֹת מֵעֹמֶס מַטְעַמִּים הַלָּלוּ,

וְהַשִּׁיר נִפְסַק פִּתְאֹם. אָז בַּפּוֹלִיטִיקָה יִפְתָּחוּ,

אַךְ גַּם זוֹ לֹא נִתְלַקְּחָה, רַק עָמְמָה מָשָׁל גַּחֶלֶת,

עַד שֶׁדָּעֲכָה כֻּלָּהּ. גַּם הַשָּׁעָה כְבָר מְאֻחֶרֶת, –

קָמוּ וּפָרְשׁוּ אוֹרְחֵינוּ, וַאֲנִי עָיֵף צָנַחְתִּי…

* * *

…וְהִנֵּה בְאֶמְצַע הַמִּגְרָשׁ הָרֵיק עוֹמֵד אָנֹכִי.

נִשְׁקְפָה לְבָנָה מִמַּעַל, וְאֵלַי הִיא מְחַיֶּכֶת:

“מַמַּלִיגָה” צְהֻבָּה בְּתוֹךְ פִּנְכָּה מֵעֵין הַכְּחֵלֶת

(מֵהֵיכָן הִיא בָאָה? וְהַיּוֹם הֵן סוֹף-הַחוֹדֶשׁ!

אֵין מַקְשִׁין עַל חֲלוֹמוֹת, הֵן הַדָּבָר מִכְּבָר יָדוּעַ);

פֶּתַע קוֹל מַשַּׁק-אַוֵּיר – וְאַוָּזִים צְחוֹרִים כַּשֶּׁלֶג,

בְּנִפְנוּף כָּנָף סְבִיבִי עַל סְבִיבוֹנִים שֶׁל עֵץ יָסֹבּוּ;

סַבְתָּא בָאָה אֵי-מִשָּׁם, בִּפְתִיל חותכה הַמַּמַּלִּיגָה,

מַשְׁלִיכָה פְּרוּסוֹת פְּרוּסוֹת אֶל תּוֹךְ לוֹעָם שֶׁל אַוָּזֶיהָ, –

וְהֵם בָּרַעַשׁ מַמְרִיאִים, מְכַסִּים אֶת עֵין-שָׁמַיִם

בְּלִבְנַת נוֹצָה רוֹטֶטֶת, וּשְׁחוּטִים יִפְּלוּ לְמַטָּה, –

אַךְ הַסְּבִיבוֹנִים הַסּוֹבְבִים יֵרוֹמוּ מַעְלָה-מָעְלָה

אֶל קַעֲרַת-הַכְּחֵלֶת, שָׁם נִדְלַק כּוֹכָב שֶׁל בְּדוֹלַח,

מִתְנַצְנֵץ עַל כָּל אֶחָד בְּאוֹתִיּוֹת-אוֹר: “נוּן וְגִימֶל”…

סַבְתָּא שׁוּב הִיא מוֹפִיעָה, פְּלוּמַת-הָאַוָּזִים מוֹרֶטֶת,

וְנִסְעַר אַוֵּיר-עוֹלָם, מִתְחוֹלְלָה סוּפָה שֶׁל שֶׁלֶג,

מְרַדֶּפֶת עֵדֶר-צֹאן, כְּבָשִׂים חִוְּרִים, עָבֵי-הַכֶּרֶס,

לְבִיבוֹת הֵן שֶׁהֵרִיקָה סַבְתָּא מִקַּעֲרַת-שָׁמַיִם;

מַזִּיקִים עַל כַּנְפֵי-רוּחַ, עֲטוּפֵי סְדִינִים שֶׁל לֹבֶן,

מַטִּילִים בְּקִלְשׁוֹנִים שֶׁל קֶרַח הַלְּבִיבוֹת לְכָל אַפְסַיִם;

וִירַצְדוּ רוּחוֹת הַלָּלוּ, יִנְעֲצוּ בִי עֵינֵי-זַעַם, –

מְבַקֵּשׁ אֲנִי לִבְרֹחַ, – בַּמָּקוֹם אֲנִי תָקוּעַ,

אֲנַשֵּׁא אֶת זְרוֹעוֹתַי – וְהִנֵּה אָבִי פִתְאֹם מוֹפִיעַ,

בְּמִצְחוֹ צָמְחוּ קַרְנַיִם, וּפָנָיו קָרְנוּ כַנֹּגַהּ,

בִּזְקָנוֹ, שְׁחוֹר-תַּלְתַּלִים, לִי נִגְלָה בְהַדְרַת-מֶלֶךְ,

בַּשַּׁרְבִיט שֶׁבִּימִינוֹ בָאֲוִיר נוֹפֵף בְּכָעַס –,

נֶעֶלְמוּ שֵׁדֵי-הַשַּׁחַת, אַךְ אֲנִי עוֹדִי נָטוּעַ

בִּמְקוֹמִי וְלֹא אָזוּז, כְּמוֹ רַגְלַי כָּבַל הַקֶּרַח…

בָּא בִיעָף הַדּוֹד יוֹסֵף, רָכוּב עַל הַסְּבִיבוֹן שֶׁל אֹרֶן,

חֲפִיסַת קְלָפִים פּוֹתֵחַ, – וּ“מְלָכִים” מֵהֶם יָעוּפוּ

וּ“מְלָכוֹת” וּ“מְשָׁרְתֵיהֶם”: רֹאשׁ לָרֹם וְרֹאשׁ לָאָרֶץ,

בַּסְּחַרְחֹרֶת סְבִיב-עַצְמָם יִסְתַּחְרְרוּ בְשׁוֹט-הַסַּעַר;

אַבָּא עֲלֵיהֶם שׁוֹפֵךְ הַשֶּׁמֶן מִכַּפּוֹ לְפֶתַע, –

נִשְׁמָטִים הֵם אַרְצָה, בִּשְׂעָרָם תֹּאחַז שַׁלְהֶבֶת…

הַמִּגְרָשׁ רֵיק מֵאָדָם שׁוּב, נֶעֶלְמוּ הַדּוֹד וְאַבָּא,

רַק אֲנִי בַתָּוֶךְ – הַ“שַּׁמָּשׁ” שֶׁל זוֹ מְנוֹרָה דוֹלֶקֶת,

גַּם אֲנִי רֹאשִׁי דוֹלֵק, וּמִתְמַשֵּׁךְ אֶל הַשָּׁמַיִם – – –

* * *

וָאֶפְקַח עֵינַי, אִמִּי עָלַי בִדְאָגָה נִצֶּבֶת,

מָה הַקּוֹל פָּרַץ מִפִּי מִתּוֹךְ שֵׁנָה זוֹ מְבֹהֶלֶת? –

“בּוֹעֲרִים… מְלָכִים… בָּאֵשׁ”… הָגוּ שְׂפָתַי וַהֲקִיצוֹתִי.

מַזְעִיקָה מִן הַמִּטְבָּח אֶת סַבְתָּא, שֶׁתָּבֹא, עִם הַסַּכִּין.

מְנַפְנֶפֶת סַבְתָּא הַסַּכִּין עַל שְׂעָרַי, לוֹחֶשֶׁת

לַחַשׁ נֶגֶד עֵינָא-בִישָׁא, פְּעָמִים, שָׁלשׁ רוֹקֶקֶת

וְלוֹחֶשֶׁת: “אֶלִיקְל יֵשׁ לוֹ עֵינָא-בִישָׁא? כְּבָר עוֹבֶרֶת”, –

וַאֲנִי אָז מִתְאוֹשֵׁשׁ, קָם, מִסְתַּכֵּל בַּקִּיר מִנֶּגֶד:

בַּחַלּוֹן מַלְבִּין הַלַּיְלָה, וּדְמָמָה אוֹתוֹ אוֹפֶפֶת…