עַל הָרִשְׁקַנּוֹבְקָא, שֶׁמַּרְגְּלוֹתָיו שׁוֹכֶנֶת סִמְטָתֵנוּ

לָרִאשׁוֹנָה פָּקְחָה עֵינֶיהָ יַלְדוּתִי הַמִּשְׁתּוֹלֶלֶת

עַל מֶרְחֲבֵי-עוֹלָם וְשָׁם רָקְמָה הֲזָיוֹתֶיהָ:

בְּבֹקֶר-קַיִץ, הָרוּחוֹת שָׁטוֹת שָׁם, קֻנְדֵּסִים כָּמוֹנִי,

רוֹאִים וְאֵינָם נִרְאִים, כְּאִילּוּ מֵלִיטִים פְּנֵיהֶם בְּשֶׁבַע

הִנּוּמוֹת שְׁקוּפוֹת, בְּרַחַשׁ-רַחַף מִסָּבִיב לִי שַׁתּוּ,

וַיְּנַשְׂאוּ אוֹתִי מֵעַל הָאָרֶץ, וּלְמַשַּׁב-כְּנָפַיִם,

כְּהֶרֶף-עַיִן לִי צָמְחוּ, הָעֲשָׂבִים וְהַצִּיצִים יִשַּׁחוּ,

אַפְּסַנְתִּין וּבַבּוּנָג, שָׁם לַעֲנָה הָאַפְרוּרִית וּמִנְתָּא,

נוֹשְׁקִים צֵל עִקְבוֹתַי בַּטַּל, שֶׁלֹּא נִמְחָה עֲדַיִן;

וְצֶמַח זֶה אֲשֶׁר שְׁמוֹ “זִ’ימְבְּרָא” בַּלָּשׁוֹן הַמּוֹלְדּוֹבָנִית,

חָרִיף רֵיחוֹ, אֶת הַחוּשִׁים הוּא מְבַסֵּם עֲדֵי סְחַרְחֹרֶת,

בְּאַפִּי בָא, וְאֶת נְחִירַי אַרְחִיב בִּלְהִיטוּת שֶׁל חֵשֶׁק, –

כָּל הָעוֹלָם סְבִיבִי אָז מִתְלַהְלֵהַּ, וּבְתוֹכוֹ אָנֹכִי,

נְקוּדָה זוֹהֶרֶת בְּאוֹר-חַמָּה, וְעִם הָרוּחוֹת הַלָּלוּ

אֶרְחַף עַל פְּנֵי עִירִי, אֲשֶׁר תַּבְהִיק בְּגַגּוֹתֶיהָ

וּבְיַרְקוּת גַּנֶּיהָ עַל שִׁפּוּעַ הַר שֵׁנִי מִנֶּגֶד,

וְעַל צְלַב-הַזָּהָב, הַמִּתְנוֹצֵץ שָׁם בְּכִפַּת-הַכֶּסֶף

שֶׁל הַ“סּוֹבּוֹר”, אָשׁוּט, וְאֶפְשָׁר עוֹד הָלְאָה, הָלְאָה,

מֵעֵבֶר לְגַנֵּי-הַפְּרִי וְלַכְּרָמִים? אֶל מֶרְחֲבֵי-הַפֶּלֶא…

וְכָךְ הָיִיתִי חַי עַל הָרִשְׁקַנּוֹבְקָא אָז בְּעוֹלָם שֶׁל קֶסֶם;

הָעוֹלָם שֵׁנִי לִי? וְאוּלַי אֵינוֹ אֶלָּא הֶמְשֵׁךְ חַיָּיו שֶׁל יֶלֶד,

הָרוֹקֵם בְּכָל פָּנָה וּבְכָל שָׁעָה מַסֶּכֶת-חֲלוֹמוֹ,

שֶׁבִּשְׁבִילוֹ הֵן הִיא יוֹתֵר מִכָּל מְצִיאוּת, הַמֶּמֶשׁ גּוּפָא?

אַךְ בְּעוֹלָם מוּפְלָא זֶה בְיִחוּד קָסְמָה לִי אָז הַדּוֹיְנָה.

…מַה מְּיַבֶּבֶת דּוֹיְנָה זוֹ שֶׁל הַצּ’וֹבָּן שָׁם עַל הַגֶּבַע,

שֶׁלְּרַגְלָיו צֹאנוֹ רוֹבְצוֹת, לֵאוֹת מִשֶּׁמֶשׁ-קָיִץ!

וּבְדֹק-הַדֶּמַע, לִי נִשְׁמַע אָז מִנִּכְאֵי חֲלִיל-הָאֵבֶה,

נֶאֶלְמוּ לְרֶגַע קָט קוֹלוֹת-הַמֶּרְחַקִּים, אֲשֶׁר בְּשִׂיחַ-

הָרוּחוֹת, מַרְאוֹת-הָעוֹלָמוֹת לְעֵינַי טֻשְּׁטָשׁוּ,

אִם כִּי קוּרֵיהֶם עוֹד רִפְרְפוּ בֵּין סִלְסוּלֵי-הַזֶּמֶר…

מָה אַגָּדַת הַדּוֹיְנָה לֵב צוֹבֶטֶת, מַה כְּמִיַּת-הַנֶּפֶשׁ?!

מַעֲשֶׂה זֶה בְצ’וֹבָּן, שֶׁכִּבְשָׂתוֹ אָבְדָה, וּבְכָל דְּרָכִים תּוֹעֶה הוּא,

וְכִבְשָׂתוֹ מְבַקֵּשׁ – אַיֶּהָ? בְּדַרְכֵי-עוֹלָם בּוֹדֵד הַהֵלֶךְ…

הֲלֹא זֶה כֹה קָרוֹב לִי, כֹּה קָרוֹב לְךָ וְלוֹ וּלְכֻלָּנוּ, –

מִי אֶת כִּבְשָׂתוֹ אֵינוֹ מְבַקֵּשׁ בְּכָל חַיָּיו?.. כָּל זֶה יָדַעְתִּי,

כָּל זֶה הִרְגַּשְׁתִּי אַחַר-כָּךְ, אַךְ אָז מָשְׁכוּ אֶת לֶב-הַיֶּלֶד

הַצְּלִילִים הָעֲנֻגִּים-נוּגִים, וּבִמְטֻשְּׁטָשׁ אָז חַשְׁתִּי

הָעֹצֶב הַמָּתֹק, שֶׁהוּא הוּא בַחַיִּים הַטַּעַם

בְּיַלְדוּתְךָ וּבְזִקְנָתְךָ, בְּכָל גִּלְגּוּלֵי-הַחֶלֶד!

אַף נִרְאָה לִי פֵרוּשׁוֹ שֶׁל אַבָּא; זוֹ כִבְשָׂה אוֹבֶדֶת –

כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, וְהָרוֹעֶה – הֵן הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא,

זוֹ “כְּבָקָרַת רוֹעֶה עֶדְרוֹ”, שֶׁבַּנִּגּוּן שֶׁל הַפּוֹרְנְיָאלָה,

מְסַלְסֵל הַשַּׁ"ץ שֶׁלָּנוּ, רֶבּ-יְהוֹשֻׁעַ, בִּקְלוֹיְז-טוֹלְנָא…

אַךְ לַסַּבְתָּא אַגָּדָה אַחֶרֶת שֶׁל הַדּוֹיְנָה;

מַעֲשֶׂה בְנַעֲרָה שֶׁל שְׁכוּנָתֵנוּ שֶׁעָלְתָה הָהָרָה

לִקְטֹף לְ“שָׁבוּעוֹת” צִיץ-אַפְּסַנְתִּין וּבַבּוּנָג וְזִ’ימְבְּרָא,

לְקִשּׁוּט הַחֶדֶר, וְהִנֵּה עַל הַגַּבְנוּן, מַרְאֵהוּ כְּיַרְמוֹלְקָה

עַל רֹאשׁ-הָהָר, יוֹשֵׁב צ’וֹבָּן זָקֵן, גִּבֵּן, גַּמָּד, רַע-עָיִן,

אַךְ לוֹ חֲלִיל-קְסָמִים, אָמְרוּ: אַשָּׁף אוֹ שֵׁד מִשַׁחַת,

הַשֵּׁם יְרַחֵם. יוֹשֵׁב עַל הַגַּבְנוּן וּמְחַלֵּל הַדּוֹיְנָה;

וְחַוָּה, הַנַּעֲרָה, אֵלָיו קָרְבָה, אַךְ הוּא הוֹפֵךְ פָנֵיהוּ,

קָם, הוֹלֵךְ וּמְחַלֵּל, וְהִיא אַחֲרָיו הוֹלֶכֶת,

כִּי נִמְשְׁכָה אַחֲרֵי חֲלִיל-הַפֶּלֶא… בַּגַּבְנוּן הָיְתָה מַחְפֹּרֶת,

לְשָׁם נִכְנָס הוּא, מְחַלֵּל בַּחֲלִילוֹ, וְהִיא אַחֲרָיו נִכְנֶסֶת,

וְלֹא יָצְאָה… רַק הוּא שָׁב אֶל צֹאנוֹ, יוֹשֵׁב צוֹחֵק לַשֶּׁמֶשׁ.

מְהוּמָה בִּשְׁכוּנָתֵנוּ. חַוָּה’לֶה אַיֶּהָ? מְחַפְּשִׂים – אֵינֶנָּהּ;

אֶל הַצּ’וֹבָּן נִגְּשָׁה הָאֵם: “אֵי יַלְדָּתִי?” אֵלָיו צּוֹוָחַת,

אַךְ הוּא רַק מְחַלֵּל, וַחֲלִילוֹ צוֹחֵק שְׂטָנִית: חִי-חִי-חִי!..

אִיקְלַע אֶחָד צַדִּיק, וּבַעַל-נֵס, וַיְּקַלְּלֵהוּ –

וַיְהִי לְאֶבֶן הָרָשָׁע, וַאֲבָנִים – הָעֵדֶר,

הֲרֵיהֶן הַנְּפוֹצוֹת בַדֶּשֶׁא… וְחַוָּה? – שָׁאַלְתִּי.

“אוֹמְרִים כִּי הִיא חָזְרָה: נָפְלוּ חַבְלֵי-הַקֶּסֶם”;

וּפֵרוּשָׁהּ שֶׁל סַבְתָּא? מֵאֵלָיו מוּבָן, שֶׁלֹּא לְהִגָּרֵר

אַחֲרֵי קִסְמֵי-נֵכָר… מוּסַר-הַשְׂכֵּל, אָמְנָם, אַךְ לֹא גָרַסְתִּי

כְּסָבָתִי; קוֹל אֵל-נֵכָר קָרָא לִי מֵהַדּוֹיְנָה,

וּלְהִנָּתֵק מִשְּׁלַל-קְסָמֶיהָ לֹא יָכֹלְתִּי, אַף לֹא בִקַּשְׁתִּי,

כִּי בָהּ לֹא אֶת הַתְּהוֹם הַמַּפְרִידָה בֵּין שְׁנֵי חוֹפִים רָאִיתִי,

אַדְרַבָּא, לִבִּי, לֵב-יֶלֶד, עַל נְקַלָּה עָבַר עַל גֶּשֶׁר

חוֹלְמָנִי, נָטוּי עָלֶיהָ, אַךְ לֹא הִתְנוֹדֵד אֲפִילּוּ

שָׁעָה שֶׁצּוֹעֲרֵי-רוֹעִים בָּאֲבָנִים פְּגָשׁוּנִי

וְכַלְבֵּיהֶם שִׁסּוּ בִי – כְּנֶגְדָּם זְרוֹעוֹת דְּרוּכוֹת הָיוּ לִי!..

וְכָךְ נִמְשַׁכְתִּי אֶל הַדּוֹיְנָה. יִתָּכֵן, כִּי בָהּ שָׁמַעְתִּי

אוֹתָם קוֹלוֹת וְרָזֵיהֶם, אֲשֶׁר נַפְשִׁי סָפְגָה בַטֶּבַע

בְּעוֹדֶנִּי בְאִבִּי: אִוְשַׁת-שָׂדֶה בְסוֹד שֶׁל יוֹם-וָלַיִל,

רַחְשֵׁי-חֻרְשׁוֹת, פִּכְפּוּךְ-עֵינוֹת וְזוּ הֶמְיָה בִּלְתִּי-פוֹסֶקֶת

שֶׁל הַבְּרִיאָה, שֶׁבְּלִי-יוֹדְעִים מִלְּאָה אֶת לֶב-הַיֶּלֶד

כִּסּוּפִים לְלֹא כָל פֶּשֶׁר אֵי-לְהֵיכָן בִּלְתִּי-יָדוּעַ – – –

וְאַחַר, בִּצְמֹחַ לִי כְנָפַיִם, וָאֶשְׁמַע בַּדּוֹיְנָה

הַנְּכָאִים שֶׁל לֵב דַּוָּי, בִּמְצוּקוֹתָיו נוֹהֶה, גּוֹנֵחַ, –

הֵן זוֹ הַגְּנִיחָה הַיְּהוּדִית עַל גְּזַר-שָׁמַיִם…

כְּלוּם תָּמִיד כְּנִיעָה זוֹ לַגּוֹרָל? לִבִּי צָעַק בַּקֶּרֶב,

וַאֲנִי אָז כְּבָר בָּחוּר נוֹשֵׂא בְעֹל תַּרְיָ"ג הָיִיתִי,

שְׁנוֹת יוֹד-גִּימֶל לָעוֹלָם נָשָׂאתִי בְּאַהֲבַת-הַנֶּפֶשׁ

וַיִּתְמָרֵד לִבִּי, כִּי אַחֵרוֹת זְמִירוֹת קְסָמוּנִי,

אֲחֵרִים לִי שָׁרוּ הַזְּמִירוֹת, וְהַלֵּב נִסְעַר בְּחֵשֶׁק

שֶׁל מַעֲשֵׂי-גְבוּרָה, אֶת הַשְּׁרִירִים מוּל הָעוֹלָם לִמְתֹּחַ…

וְאֵלּוּ הֵן הָיוּ אַנְשֵׁי-פְלָאִים, מִמֶּרְחַקִּים אֵלֵינוּ בָאוּ:

בַּחוּרִים מְזֻקָּנִים, בַּעֲלֵי בְלוֹרִית שְׁחוֹרָה נוֹצֶצֶת,

שֶׁחוּלְצָתָם – סַטִּין שָׁחוֹר, גּוֹלְשָׁה עַל פְּנֵי הַמִּכְנָסַיִם,

וַחֲגוּרִים הֵם מְשִׁיחָה מָשְׁזֶרֶת, שֶׁפִּיפִים לָהּ שְׁנַיִם,

וְעֵינֵיהֶם דּוֹלְקוֹת בְּאֵשׁ שְׁחוֹרָה, מַמָּשׁ שֵׁדֵי-הַשָּׁחַת;

בַּחוּרִים, שֶׁרְצוּעַת-זָקָן, בָּהִיר-זְהַבְהָב, כְּעֵין-הַתֶּבֶן,

פָּנִים חִוָּרְיָנִים תַּקִּיף, צִיצִית שֶׁל פָּז עַל מֵצַח

מִתְנַפְנְפָה, תַּלְתַּלֵּיהֶם – הִילַת קַרְנֵי-חַמָּה עַל רֹאשׁ-קְדוֹשִׁים,

וְעוֹר-פְּנֵיהֶם קוֹרֵן – יֵשׁוּעַ, שֶׁיָּרַד מֵהַגּוּלְגּוֹלְתָּא…

וְאַדְמוֹנִים עַזֵּי-פָנִים, אֲשֶׁר זְקָנָם בְּאֵשׁ-שַׁלְהֶבֶת

יוֹקֵד, אֵינוֹ אֻכָּל, סְנֶה בוֹעֵר בְּאֵשׁ-דָּת חֲדָשָׁה…

בַּחוּרוֹת גְּזוּזוֹת-שֵׂעַר, שֶׁמַּבָּטָן, הַמְּלוּכְסָן עַזּוֹת, פָּרוּעַ,

מְטַלְטְלוֹת קְוֻצָּה עִקְשִׁית עִם כָּל תְּנוּעַת-הָרֹאשׁ אָחוֹרָה,

וּמְנֻמָּשׁוֹת הֵן, הָאַדְמוֹנִיּוֹת, מֵהֶן אָזַל הַסֹּמֶק,

וְסַנְטֵרָן, הַמִּדָּחֵק קָדִימָה, אוֹמֵר הוּא מֶרֶץ

שֶׁל סוּס שׁוֹטֵף בַּמִּלְחָמָה; חִוְּרוֹת-פָּנִים בְּעֵינֵי-תְּכֵלֶת –

בָּהֶן קוֹפֵא עֲדַיִן חֲלוֹם לֵיל-סַהַר, אוֹמְרוֹת מְסִירוּת-נֶפֶשׁ,

עַד כְּדֵי לְהֵעָקֵד עַל עֲקֵדָה… לְסוּטוֹת לָהֵן שֶׁל אֶרֶג-

הַפִּשְׁתָּה, מְהוּדָקוֹת בַּחֲגוֹרָה שְׁחוֹרָה שֶׁל לַכָּה

עִם אַבְזֵם שֶׁל פְּלִיז, וַחֲצָאִית מְהוּהָה עַל הָרַגְלַיִם,

הַנְּעוּלוֹת בְּקוּרְדָּקִים שִׁפְלֵי-עָקֵב, חִסְרֵי כָל צֶבַע.

לָרִאשׁוֹנָה אוֹתָם רָאִיתִי, כְּשֶׁהֵם עוֹבְרִים הַגֶּשֶׁר,

בְּאֶמְצַע הָרְחוֹב, וְכֶלֶב אַחְרֵיהֶם, זַרְזִיר-מָתְנַיִם;

בִּידֵיהֶם מַקְלוֹת, כַּדּוּר-מִשְׂחָק גָּדוֹל בָּרֶשֶׁת.

עָמַדְתִּי תוֹהֶה הֵן בַּכַּדּוּר מְשַׂחֲקִים טַפְלַיָּא

אַךְ מְבֻגָּרִים – הֲיִתָּכֵן? וּמוּעָדוֹת פְּנֵיהֶם הָהָרָה…

שָׁם מִשְׂחָק הָיָה, מִשְׂחַק-כַּדּוּר רָגִיל, עַד בּוֹא הַשֶּׁמֶשׁ, –

אַךְ בֵּין קְלִיעָה וַחֲטִיפָה שָׁם דִּבּוּרִים הָיוּ כָאֵלֶּה,

שֶׁהִסְעִירוּ אֶת דָּמִי, אֲשֶׁר גַּם כָּךְ חָמַר כַּיַּיִן

הֶחָדָשׁ בְּגִיגִיּוֹת-הַגַּת… אוֹתָם הַדִּבּוּרִים,

אֲשֶׁר מִזְּמָן הִדְלִיקוּ לְבָבוֹת בְּגִיל וּבְזִיעַ,

בַּחֲלוֹמוֹת עֲלֵי יָמִים יָבוֹאוּ, – חוֹלְלוּ הַסַּעַר

בַּנְּפָשׁוֹת, אֲשֶׁר כָּמוֹנִי דִמְדְּמוּ וְגִשְּׁשׁוּ בַדֶּרֶךְ…

שָׁם גַּם לָרִאשׁוֹנָה שָׁמַעְתִּי הַמִּלִּים, בָּהֶן הָגִיתִי

בַּלֵּילוֹת: מִשְׁטָר נוֹגֵשׁ – וּמַהְפֵּכָה… פְּצִיעַת הַשַּׁחַר…

הוֹגֵי דֵּעוֹת הָרֶבוֹלוּצְיָה… בַּקּוּנִין וּקְרוֹפּוֹטְקִין…

פּוֹעֲלֵי-עוֹלָם – חֲלוּץ-מָחָר… לַסַּל-מַרְקְס-אֶנְגֶלְס-בֶּבֶּל…

וְגוֹרְקִי אָז זָכוּר לְטוֹב, סוֹפֵר-הַיַּחְפָנִים, אֲפִילוּ

שִׁיר-הַיַּסְעוּר שֶׁלּוֹ דִּקְלֵם אֶחָד מֵהֶם, הוּא סַשְׁקָא,

בָּחוּר שְׁחַרְחָר אֲשֶׁר עֵינָיו גְּדוֹלוֹת, שְׁחוֹרוֹת, וְהוּא כִפֵּחַ.

וְכַאֲשֶׁר יֵשְׁבוּ לָנוּחַ עַל תְּלוּלִית, עַל רְפִידַת הָעֵשֶׂב,

אָסְפוּ אוֹתָנוּ, הַנְעָרִים, עִם הַ“שְׁקָצִים” שֶׁל פַּרְבָּרֵנוּ, –

אָז בְּמַחְנֵנוּ יִשְׁתַּכֵּן שָׁלוֹם, צְפוּפִים יָשַׁבְנוּ יָחַד,

כְּאוֹתָן שֵׂיוֹת רוֹבְצוֹת סְבִיב הָרוֹעֶה שָׁם עַל הַגֶּבַע,

וּפִיּוֹתֵנוּ פְּעוּרִים, וְהֵם שִׁירִים אָז שָׁרוּ לָנוּ;

בְּעִיקָר שָׁר סַשְׁקָא הַגְּבַרְתָּן בַּבַּס, סְפוּג הָעֶצֶב:

הַ“מַּרְסֶלְיֶזָה”, הַ“וַּרְשַׁוְיַאנְקָה” – צִלְצְלוּ בָהָר בַּדֶּמֶם, –

וְהַצְּלִילִים נִשְּׂאוּ בָרוּ אֶל הָעִיר הַמִּתְנוֹצֶצֶת

בְּקַרְנֵי חַמָּה שׁוֹקַעַת בַּנָּהָר “בִּיצ’וֹק” מִנֶּגֶד,

אַף אֲנַחְנוּ שַׁרְנוּ בְקוֹלוֹת שֶׁל אַלְט וְשֶׁל סוֹפְּרַנּוֹ,

וְנִדְמָה לִי אָז: כָּל הָעוֹלָם אִתָּנוּ שָׁר אֶת הַפִּזְמוֹן:

“וְסטַאן, פּוֹדִימאַיְסְיָא”… – “קוּם, הִתְנָעֵר, עַם חֵלֵכָה”…

וּבֵין שִׁיר לְשִׁיר הָיָה עוֹד סַשָּׁא מְדַבֵּר אֵלֵינוּ

עַל דָּא וְעַל הָא, כִּלְאַחַר-יָד: עַל רְעֵבִים וְעַל שְׂבֵעִים…

עַל שִׁעְבּוּד-מַלְכוּת.. וּמַה כֹּחוֹ שֶׁל עָם בַּמֶּרֶד…

סִנֵּן לְאָט, בַּלָּט, בְּקוֹל-קְטִיפָה, דְּבָרָיו, כַּשֶּׁמֶן

לַלְּבָבוֹת חָדְרוּ, אִם כִּי הַכֹּל רַק בִּמְעוּרְפָּל אָז בַּנּוּ, –

אַךְ כָּל זֶה הָיָה מוֹשֵׁךְ כַּמִּסְתּוֹרִין, כְּבַכְּנִיסָה לַיַּעַר

עִם שַׁחַר, כַּאֲשֶׁר בֵּין אִילָנוֹת תְּלוּיִים אֵדִים עֲדַיִן,

וְאַפְלוּלִית עִם אַדְמוּמִית שֶׁבְּטֶרֶם-בֹּקֶר נֶאֱבֶקֶת…

וְעַל קְדוֹשִׁים סִפֵּר, הַנַּעֲנִים בִּידֵי הַסַּרְדְּיוּטִים,

בַּצִנּוֹק שֶׁל “פֶּטְרוּס-פַּבְלוּס” וּבְמִבְצַר “שְׁלִיסֶלְבּוּרְג” יִמַּקּוּ,

וּבְאֶרֶץ-גְּזֵרָה, בְּעַרְבוֹת סִבִּיר יִנְאָקוּ:

וֶרָה פִיגְנֶר, סְּפִּירִידוֹנוֹבָה, גֵּרְשׁוּנִי, וְעוֹד כָּאֵלֶּה,

אֲשֶׁר נוֹרוּ, אֲשֶׁר נִתְלוּ עֲלֵי קִדּוּשׁ רַעְיוֹן-הַחֹפֶשׁ.

אָז נָקוּם, נִפְצַח הַשִּׁיר: “וִי זֶ’אֶרִטְבוֹיוּ פַּאלִי”¹.

בְּזִיעַ וּבְרֹאשׁ מוּרְכָּן וּבְדִמְעָה בָעַיִן… סַשָּׁא,

כָּל יָמַי הֵן לֹא אֶשְׁכַּח אֵיךְ הוּא בְהִתְלַהֲבוּת שָׁר לָנוּ

אֶת שִׁירוֹ שֶׁל נַדְסוֹן, וּבְעֵינָיו לַפִּיד-שַׁלְהֶבֶת,

מַמָּשׁ נָבִיא קַדְמוֹן קָם לְפָנַי, נְבִיא אַחְרִית-יָמִים

(אֲבוֹי, נִתְפַּס הוּא לְיָמִים. אֵי עַצְמוֹתָיו כָּעֵת תִּרְקַבְנָה?);

– "יְדִידִי, אָחִי, הַנַּעֲנָה, תִּהְיֶה אֲשֶׁר תִּהְיֶה,

אַל יִפֹּל בְּךָ הָרוּחַ, אִם יִשְׁלֹט הָרֶשַׁע

בְּלִי מְצָרִים עַל פְּנֵי הָאָרֶץ, הַשְּׁטוּפַת-הַדֶּמַע, –

הַאֲמֵן; יָבוֹא הַיּוֹם כִּי יְמֻגַּר הַבַּעַל –

וְלָאָרֶץ הָאַהֲבָה תָשׁוּב"… בְּאָזְנַי עוֹד מְצַלְצֶלֶת

הַשִּׁירָה הַזּוּ, וּבְלִבִּי, אַחַי, נָפַל הַזֶּרַע

וַיִּנְבֹּט אָז בְּצִיצֵי-תִקְווֹת, אִם כִּי רַגְלַי שֵׂרַכְתִּי

בְּדַרְכֵי-הַחַתְחַתִּים שֶׁבְּעוֹלָם שֶׁל דְּחִי וּבֶכִי,

וְהַרְחֵק מֵהֶם וּמִמַּשְׂאַת נַפְשָׁם סִפִּי הִצַּבְתִּי,

כִּי סִבְלוֹת אַחַי קִדְּמוּנִי – וְעֵינַי נִפְקָחוּ

עַל הַשְּׁבִיל הַצָּר שֶׁל מַאֲבָק לִפְדוּת עַמִּי-חֵלֵכָה, –

מֵהֶם הָאֱמוּנָה קִבַּלְתִּי, מֵהַבַּחוּרִים הַלָּלוּ,

מִסַּעֲרַת-רוּחָם, מֵעֵינֵיהֶם, עַזּוֹת-מֶבָּט, שָׁאַבְתִּי…