בְּבֵיתָהּ שֶׁל סַבְתָּא חֲשֵׁכָה,
אֲשֶׁר צִבְעָהּ לָהּ וְרֵיחָהּ,
רַגְלֶיהָ – כְּמוֹ רַגְלֵי שְׂמָמִית,
וְהִיא זוֹחְלָה לְכָל זָוִית.
בֵּין הַכִּירָיִם עַל דַּרְגֵּשׁ
שְׁכִינַת אוֹרָה, אוֹתָהּ אַרְגִּישׁ,
אוֹתָהּ אֶשְׁמַע, הִיא לִי לוֹחֶשֶׁת
מֵעֲשָׁשִׁית־נֵפְט הָרוֹחֶשֶׁת.
בֵּין הַכִּירָיִם נְעָרוֹת
לְאוֹר עֲשָׁשִׁית בַּלָּאט שָׁרוֹת:
"רוֹעֲשׁוֹת־הוֹמוֹת רוּחוֹת רָעוֹת,
מִמֶּרְחַקִּים בְּשׂוֹרוֹת בָּאוֹת,
הָאָב שָׁלַח לְךָ אִגֶּרֶת".
וַאֲנִי – בְּזוֹ עוּגָה מַזְהֶרֶת.
אַגָּדַת־אוֹרָה בֵּין הַכִּירָיִם,
עַל הַמַּסֶּכֶת הַיָּדַיִם,
יְדֵי נְעָרוֹת, רַכּוֹת, נוּגוֹת,
מְשׁוֹטְטוֹת אֵין־הֲפוּגוֹת;
עוֹשׂוֹת יָדַיִם בִּמְלַאכְתָּן,
פְּנִינִים תַּחְרֹזְנָה בְּמַחְטָן
עַל מֶשִׁי רַךְ… הָהּ, דּוֹדוֹתַי,
זַמֵּרְנָה – וְיָשְׁנוּ עֶשְׁתּוֹנוֹתַי,
נַפְשִׁי עָיָפָה.
וְהַדּוֹדוֹת –
הֵן אַגָּדוֹת־פְּלָאִים יוֹדְעוֹת,
וְשִׁיר שָׁרוֹת… לְשׁוֹן הַמְּנוֹרָה
עַל אֶצְבָּעוֹת זוֹלְפָה אוֹרָה:
"רוֹעֲשׁוֹת־הוֹמוֹת רוּחוֹת רָעוֹת,
מִמֶּרְחַקִּים בְּשׂוֹרוֹת בָּאוֹת,
הָאָב שָׁלַח לְךָ אִגֶּרֶת".
כָּךְ הֵן שָׁרוֹת לִי, וּבוֹעֶרֶת
אֵשׁ הַכִּירָיִם. בְּעַד הַחַלּוֹן,
בְּעַד הַכְּפוֹר שֶׁל בַּד אַלּוֹן,
נִשְׁקֶפֶת דֶּרֶךְ לְבָנָה,
הַנִּפְתָּלָה בַּמַּחְשַׁכִּים;
מְעֻרְפָּלִים הַמֶּרְחַקִּים,
וְעֶצֶב שָׁט בָּעֲנָנָה
קוֹפֵאת עַל עֲרָבָה, נִרְאָה
בְּעַד הַחַלּוֹן – וְיִרְאָה, יִרְאָה
הַלֵּב חוֹדְרָה…
מִמֶּרְחַקִּים
בְּשׂוֹרוֹת בָּאוֹת: מַכִּים
בְּשֵׁבֶט יְלָדִים רַכִּים;
“שְׁקָצִים” – הַמְצֻיָּרִים עַל הַמָּסָךְ –
בְּשׁוֹטִים יָרוּצוּ בְּלִי חָשָׂךְ,
בְּחֻלְצוֹת־תּוֹלָע, אֶל הַמָּבוֹא,
מֵעַל הַבַּד, אֶל הַמָּבוֹא,
וְאֶל הַחוּצוֹת. שׁוֹטָם יִשְׁרֹק
בַּאֲוִיר קוֹפֵא, יִשְׁרֹק־יַחְרֹק
עִם צְחוֹק עָבִים וְכוֹכָבִים;
וְהָעַמּוּדִים, הַנִּצָּבִים
עִם הַדְּרָכִים, יֶהֱמוּ הָמֹה,
וְעַל הֶחָלָל וְעַל דָּמוֹ
קִרְקוּר עוֹרְבִים, שְׁרִיקַת הַשּׁוֹט.
מִי יַעַצְרֵם? בְּקוֹל עֲנוֹת
“שְׁקָצִים” רָצִים, עַל הַגְּדֵרוֹת
הִנֵּה דוֹלְגִים, אֶל חֲצֵרוֹת;
אוֹרוֹת כָּבוּ וְעַל בָּרִיחַ
דְּלָתוֹת סְגוּרוֹת – – – אוֹי, מִי יַבְרִיחַ
אֶת הַ“שְׁקָצִים”?..
הָהּ, שִׁירוּ, שִׁירוּ
דּוֹדוֹת טוֹבוֹת – וְשׁוּב יַזְהִירוּ
לִי פְּנִינֵיכֶן בִּשְׁלַל נְגֹהוֹת:
"מִמֶּרְחַקִּים בְּשׂוֹרוֹת בָּאוֹת,
הָאָב שָׁלַח לְךָ אִגֶּרֶת".
* * *
נָד הַמָּסָךְ – וְהַ“שְׁקָצִים” עָמְדוּ
עַל גַּב הַבַּד. לָצוֹן חָמְדוּ
הָעֶרֶב צִלְלֵי־כִּירָיִם –
וְחֶרֶשׁ שׁוּב חוֹרְזוֹת יָדָיִם…
תרע"ו