לוגו
צִלְלֵי הַכִּירָיִם
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

בְּבֵיתָהּ שֶׁל סַבְתָּא חֲשֵׁכָה,

אֲשֶׁר צִבְעָהּ לָהּ וְרֵיחָהּ,

רַגְלֶיהָ – כְּמוֹ רַגְלֵי שְׂמָמִית,

וְהִיא זוֹחְלָה לְכָל זָוִית.

בֵּין הַכִּירָיִם עַל דַּרְגֵּשׁ

שְׁכִינַת אוֹרָה, אוֹתָהּ אַרְגִּישׁ,

אוֹתָהּ אֶשְׁמַע, הִיא לִי לוֹחֶשֶׁת

מֵעֲשָׁשִׁית־נֵפְט הָרוֹחֶשֶׁת.

בֵּין הַכִּירָיִם נְעָרוֹת

לְאוֹר עֲשָׁשִׁית בַּלָּאט שָׁרוֹת:

"רוֹעֲשׁוֹת־הוֹמוֹת רוּחוֹת רָעוֹת,

מִמֶּרְחַקִּים בְּשׂוֹרוֹת בָּאוֹת,

הָאָב שָׁלַח לְךָ אִגֶּרֶת".

וַאֲנִי – בְּזוֹ עוּגָה מַזְהֶרֶת.

אַגָּדַת־אוֹרָה בֵּין הַכִּירָיִם,

עַל הַמַּסֶּכֶת הַיָּדַיִם,

יְדֵי נְעָרוֹת, רַכּוֹת, נוּגוֹת,

מְשׁוֹטְטוֹת אֵין־הֲפוּגוֹת;

עוֹשׂוֹת יָדַיִם בִּמְלַאכְתָּן,

פְּנִינִים תַּחְרֹזְנָה בְּמַחְטָן

עַל מֶשִׁי רַךְ… הָהּ, דּוֹדוֹתַי,

זַמֵּרְנָה – וְיָשְׁנוּ עֶשְׁתּוֹנוֹתַי,

נַפְשִׁי עָיָפָה.

וְהַדּוֹדוֹת –

הֵן אַגָּדוֹת־פְּלָאִים יוֹדְעוֹת,

וְשִׁיר שָׁרוֹת… לְשׁוֹן הַמְּנוֹרָה

עַל אֶצְבָּעוֹת זוֹלְפָה אוֹרָה:

"רוֹעֲשׁוֹת־הוֹמוֹת רוּחוֹת רָעוֹת,

מִמֶּרְחַקִּים בְּשׂוֹרוֹת בָּאוֹת,

הָאָב שָׁלַח לְךָ אִגֶּרֶת".

כָּךְ הֵן שָׁרוֹת לִי, וּבוֹעֶרֶת

אֵשׁ הַכִּירָיִם. בְּעַד הַחַלּוֹן,

בְּעַד הַכְּפוֹר שֶׁל בַּד אַלּוֹן,

נִשְׁקֶפֶת דֶּרֶךְ לְבָנָה,

הַנִּפְתָּלָה בַּמַּחְשַׁכִּים;

מְעֻרְפָּלִים הַמֶּרְחַקִּים,

וְעֶצֶב שָׁט בָּעֲנָנָה

קוֹפֵאת עַל עֲרָבָה, נִרְאָה

בְּעַד הַחַלּוֹן – וְיִרְאָה, יִרְאָה

הַלֵּב חוֹדְרָה…

מִמֶּרְחַקִּים

בְּשׂוֹרוֹת בָּאוֹת: מַכִּים

בְּשֵׁבֶט יְלָדִים רַכִּים;

“שְׁקָצִים” – הַמְצֻיָּרִים עַל הַמָּסָךְ –

בְּשׁוֹטִים יָרוּצוּ בְּלִי חָשָׂךְ,

בְּחֻלְצוֹת־תּוֹלָע, אֶל הַמָּבוֹא,

מֵעַל הַבַּד, אֶל הַמָּבוֹא,

וְאֶל הַחוּצוֹת. שׁוֹטָם יִשְׁרֹק

בַּאֲוִיר קוֹפֵא, יִשְׁרֹק־יַחְרֹק

עִם צְחוֹק עָבִים וְכוֹכָבִים;

וְהָעַמּוּדִים, הַנִּצָּבִים

עִם הַדְּרָכִים, יֶהֱמוּ הָמֹה,

וְעַל הֶחָלָל וְעַל דָּמוֹ

קִרְקוּר עוֹרְבִים, שְׁרִיקַת הַשּׁוֹט.

מִי יַעַצְרֵם? בְּקוֹל עֲנוֹת

“שְׁקָצִים” רָצִים, עַל הַגְּדֵרוֹת

הִנֵּה דוֹלְגִים, אֶל חֲצֵרוֹת;

אוֹרוֹת כָּבוּ וְעַל בָּרִיחַ

דְּלָתוֹת סְגוּרוֹת – – – אוֹי, מִי יַבְרִיחַ

אֶת הַ“שְׁקָצִים”?..

הָהּ, שִׁירוּ, שִׁירוּ

דּוֹדוֹת טוֹבוֹת – וְשׁוּב יַזְהִירוּ

לִי פְּנִינֵיכֶן בִּשְׁלַל נְגֹהוֹת:

"מִמֶּרְחַקִּים בְּשׂוֹרוֹת בָּאוֹת,

הָאָב שָׁלַח לְךָ אִגֶּרֶת".

* * *

נָד הַמָּסָךְ – וְהַ“שְׁקָצִים” עָמְדוּ

עַל גַּב הַבַּד. לָצוֹן חָמְדוּ

הָעֶרֶב צִלְלֵי־כִּירָיִם –

וְחֶרֶשׁ שׁוּב חוֹרְזוֹת יָדָיִם…


תרע"ו