יְלָדִים עַל הַחוֹל בְּעַרְסָל הִתְנַדְנָדוּ,

בְּעַרְסָל טְווּי אוֹר־שֶׁמֶש וְרוּחַ־הַיָּם,

יַגֲבְּלוּ כִּכְּרֵי־פָּז מֵהַחוֹל בְּיָדָם,

יַסֲנְנוּ אֶת הַפָּז אֶל הַמַּיִם נָדָדוּ.

וְכִי הֵבִיאוּ שְׁחָפִים נַהֲמַת־יָם, מִשָּׁם,

אָנִיּוֹת מִתַּרְשִׁישׁ אֶל צוּק סֶלַע אָבָדוּ –

עִם שִׁיר־יָם הָאַדִּיר הַיְלָדִים הִתְנַדְנָדוּ,

כָּל אֶחָד בְּעַרְסָל חֲלוֹמוֹ הוּא נִרְדָּם.

יְלָדִים מִשְׁתַּעְשְׁעִים, יְלָדִים עַל הַחוֹף,

בְּעֵינְכֶם זִיו הַתְּכֵלֶת, וּבְעַרְסְלֵי־חֶרֶס

תְּנַעֲנַע נַפְשְׁכֶם אַגָּדָה לְלֹא סוֹף.

כְּמוֹ קֶצֶף עַל גַּל, נִשְׁמַתְכֶם כָּךְ בָּעֶרֶשׂ

תִּתְנַדְנֵד וְתִנְהַר לַמֶּרְחָק שֶׁל הַנּוֹף,

וַתּוֹרְכֶם שִׁמְשְׁכֶם הַחֲלוֹם לֶאֱהוֹב.

תרע"ו