בְּפִעְפּוּעַ הַקִּיטוֹר, בִּשְׁאוֹן גִּשְׁמֵי גִצִּים,

בֵּין גַּלְגַּלִּים חוֹרְקִים וּפַטִּישִׁים נִצִּים,

עֵינַיִם מְמַצְמְצוֹת מִתּוֹךְ הָאֵד רוֹאוֹת:

עֵינַיִם מְלַפְלְפוֹת בָּאֹהֶל בּוֹכִיּוֹת,

יָדַיִם שָׁם רָזוֹת פְּרוּשׂוֹת אֶל הַמְּזָוֶה,

שָׁם יַלְחִית כַּכֶּלֶב רַק כָּפָן נַעֲוֶה.

וְאוֹחְזוֹת אָז בַּפַּטִּישׁ יָדַיִם מְפֻחָמוֹת

בְּנַהֲמַת חֵמָה, מַקֶּבֶת הַנְּקָמוֹת

עַל גַּב הַסְּדָן תִּצְנַח בְּשַׁאַג־בְּעָתָה:

שָׁם מְרִי הַלֵּב יִפְרֹץ בְּאִיּוּם הַהַחְלָטָה.

עָמְדוּ הגַּלְגַּלִּים, כִּי בּוֹשׁוּ לְהִסְתּוֹבֵב,

וְהָאֵשׁ פִּעְפְּעָה־רָתְחָה: שָׁם לֵב רָעֵב דּוֹבֵב,

דּוֹבֵב הוּא וְתוֹבֵעַ… וַיֵּצְאוּ לָרְחוֹב,

מִטְּרַקְלִינֵי נְדִיבִים יָצְאוּ לִגְבּוֹת הַחוֹב…

נְמוּשׁוֹת רְעֵבִים הָאֵל – רַק אֶבֶן בְּתַרְמִילָם,

חֲמָתָם מַשְׁקָה אוֹתָם, וְרַעַל מַאֲכָלָם,

אַבְנֵי הַמִּדְרָכוֹת הֵן זוֹעֲקוֹת אִתָּם:

חוֹמוֹת גֵּאוֹת, תֵּחַתּוּ, בָּאָה, דְּעוּ, עִתָּם!

לַשָּׁוְא בִּקְשׁוּ הֵם לֶחֶם – וְאָז הַמִּטְפָּחוֹת,

שְׁחוֹרוֹת וַאֲדֻמּוֹת, בְּיָדַיִם מְלֻכְלָכוֹת

נִשְּׂאוּ כְּנֵס הַמֶּרֶד… הָהּ, יוֹם הַנְּקָמוֹת,

בָּאֹפֶק אֶחֱזֶה פָּנָיו הַנִּזְעָמוֹת.

תרע"ז