הָאֲבִיבִית עִם מַחְלְפוֹת רֹאשֵׁךְ, טְבוּלוֹת־טְלָלִים,

אֲשֶׁר פְּרָחִים קְלוּעִים בָּהֶן וְעָלִים, –

אֵלַיִךְ הֵן קָרְאָה נַפְשִׁי, הָאֲבִיבִית:

נִשְׁקְפָה עֵינֵךְ בְּחַלּוֹנִי,

קוֹלֵךְ קָרָא אֵלַי אָז: צֵא!

נֵצֵאָה, בַּת פְּזִיזָה, בְּעִקְּבוֹת הַשְּׁלוּלִיּוֹת,

נְפַזְזָה, אָחוֹת, עַל תְּלוּלִיּוֹת, –

וְצִלְצֵל צְחוֹקֵךְ הָרַעֲנָן, הָאֲבִיבִית;

תְּנִי לִי יָדֵךְ, בַּת־שְׂשׂוֹנִי,

וִיהִי קוֹלֵנו עַז וָגֵא!

וְנִפְקְחוּ אָז עַפְעַפֵּי הַכּוֹכָבִים,

וְזֶה אֶל זֶה אָז יִקְרְאוּ הֵדִים רָוִים, –

תִּפְרַח הַצָּהֳלָה הָאֲבִיבִית,

הָאֲדָמָה תֶּאֱנַק: בָּא הֶריוֹנִי,

וְלַגִּבְעוֹל צַו־צָו: חֲיֵה!

הָהּ, יַעֲלַת־חֵן, סוּגָה בַּסִּגְלִיּוֹת,

יָדֵךְ תְּנִי לִי, נָרוּץ עַל מַעֲנִיּוֹת:

רוֹבְצָה שָׁם הָעַצֶּבֶת הָאֲבִיבִית:

וְלָרֶגֶב, בֶּן הָעֹנִי,

נִקְרָא אָז, קוּם וּפְרֵה!

וְנִשָּׂא כְּרוּז בָּעוֹלָם: הִתְרַחֲבוּ שְׁחָקִים!

מְנַתֵּר הַשִּׁיר עַל הַגְּבָעוֹת וְהָעֲמָקִים,

יָצְאָה הַחִפּוּשִׂית הָאֲבִיבִית,

וְיִפְרוֹץ שִּירִי, זֶה בֶּן־אוֹנִי,

אָרֹן עַלִּיז וָגֵא!..