בֵּין שִׂיחֵי הַלִּילָךְ מִשְׁתַּעְשְעוֹת עֲלָמוֹת,

צִפֳּרוֹת־עֲלָמוֹת בְּצִבְעֵי הַשְּׂלָמוֹת,

מַבָּטִים כִּפְרָחִים, הֲזָיוֹת וּבְשָׂמִים,

פַּרְצוּפִים נַעֲלָמִים מוֹפִיעִים, נַעֲלָמִים:

קְהַל נְעָרוֹת אֲבִיבִיּוֹת חָג וָרָן

בְּמַעְגָּל, בֵּין שִׂיחֵי הַלִּילָךְ שֶׁבַּגָּן;

וּשְׁמָשׁוֹת מַאֲלִיפוֹת נִתָּזוֹת מִכָּל עָיִן,

וּמְבַעְבֵּעַ שָׂשׂוֹן וְיֶחְמַר כְּמוֹ יָיִן,

צוֹחֲקוֹת עֲלָמוֹת בֵּין אַשְׁכְּלוֹת הַלִּילָךְ:

הָעֶלֶם, מַה־פֹּה לָךְ וּמִי לָךְ

בֵּין עֲלְמוֹת הַלִּילָךְ?

הַלִּילָךְ – הֲלֹא הוּא הַשְּׁאֵר הַפּוֹרֵחַ,

הֵן הוּא עֶדְנַת נֹעַר וְחֵשֶׁק צוֹרֵחַ:

“תָּפְשֵֹנִי” יִקְרָא כָּל זַלְזַל וְעָנָף,

“נַשְּׁקֵנִי” לְךָ תְּנַדְנֵד כָּל כָּנָף,

כָּל אֶשְׁכֹּל הַלִּילָךְ הֲלֹא הוּא כַּשַּׁד

לָעַלְמָה הַפּוֹרַחַת וּרְוַת הַלְּשַׁד,

הֵן הנֹּעַר מְפַזֵּר חֲשָׁקָיו־בְּשָׂמָיו,

וְאוֹי לוֹ שֶׁלְּתֹהוּ אִבֵּד כָּל יָמָיו,

וְלֹא רָאָה עַלְמָתוֹ בֵּין אַשְׁכְּלוֹת הַלִּילָךְ!

הָעֶלֶם, מַה־פֹּה לָךְ וּמִי לָךְ

בֵּין עֲלְמוֹת הַלִּילָךְ?