אָמוֹדַאי –

יָרֹק בִּמְשׁוֹטֵי גַפָּיו הָאַחֲרוֹנִים

חוֹתֵר אֶל תִּלֵּי גְרוּטָאוֹת

תַּחַת קְטִיפָה שֶׁל שִׁכְבוֹת הַטִּין.

דָּמְמוּ קִבְרוֹת הַזְּמַנִּים כְּסִפּוּרֵי־מַעֲשִׂיּוֹת

נִשְׁכְּחוּ בְּקֻנְטְרֵס מִימֵי־הַבֵּינַיִם

שֶׁלֹּא קֻטְלַג עֲדַיִן.

שִׂחֲקוּ הָאוֹרוֹת הַקָּרִים בִּרְאִי־רְאָיִים

עִם סְפֶּקְטְרוּם שֶׁלֹא־כַּדִּין.

חוֹתֵר

כָּל עוֹד אַסְפָּקַת הָאֲוִיר

מְגָרֵד מְפוֹרֵר

מִרְבְּצֵי הַחִפּוּי עַל מַטְמוֹן מִנִּי־קֶדֶם –

בְּפִתְאֹם יִבָּקְעוּ רְגָבִים

תֵּחָשֵׂף מַתֶּכֶת יוֹקֶדֶת

וְחֶרֶז אֶל חֶרֶז

בְּמִרְמַז כּוֹכָבִים

כְּאָז בְּהִיּוּלִיּוּתָם

בִּנְשֹׁר צְלִיל שֶׁל פְּתִיעָה בֶּחָלָל הַשָּׁקוּף

עַד קַרְקַע תְּהוֹמוֹת אַחֶרֶת –

דּוֹלֶה דּוֹלֶה

מְלוֹא חָפְנַיִם

אוֹרקוֹל שֶׁבְּטֶרֶם

וְאַחַר עוֹלֶה

חוֹלֵץ מְשׁוֹטֵי הַגַּפַּיִם

מִצִּנּוֹרוֹת מִשְׁתַּחְרֵר

וְהָיָה כְּכָל הָאָדָם